הקדמה

סוגיית רישומם וביטול רישומם של נישומים כ"עוסק" לפי חוק מס ערך מוסף (חוק מע"מ) מעוררת לא פעם מתח בין זכותו של אדם לחופש העיסוק והתאגדות, לבין סמכותם של שלטונות המס למנוע שימוש לרעה ברישומים לצרכים פיקטיביים או בלתי חוקיים. פסק דין חדש של בית המשפט המחוזי בתל אביב (מיום 29.6.2026) בעניין גלקסי לויסי בע"מ (ע"מ 32258-06-25), משרטט את גבולות סמכותו של מנהל מע"מ לבטל רישום "עוסק" ומבהיר מהו תנאי הסף הנדרש להותרת הרישום על כנו.

רקע עובדתי

• היסטוריית החברה: חברת גלקסי לויסי בע"מ התאגדה בשנת 2017. בין השנים 2018 ל-2022 דיווחה החברה על מחזור עסקאות אפסי לחלוטין. בשנת 2023 עמד מחזורה על פחות מ-3,500 ₪, ובשנת 2024 זינק הדיווח לכ-187 אלף ₪, ללא כל הסבר מהותי לעיסוקה של החברה בשנים אלו.

• חילופי הבעלות: בסוף שנת 2024 נרכשו מניות החברה על ידי מר אמיר אזברגה, כביכול לצורך פעילות בענף הצבע. הדיווח על העברת הבעלות לרשויות מע"מ בוצע בעיכוב משמעותי של כארבעה וחצי חודשים.

• החלטת מנהל מע"מ: באפריל 2025 שלח מנהל מע"מ לחברה הודעה על כוונה לבטל את רישומה כעוסק מאחר שאינה מנהלת עסק. משלא התקבל מענה, הרישום בוטל. החברה ערערה לבית המשפט, וזה הקפיא את ההליכים לצורך עריכת שימוע חדש ומעמיק.

• ממצאי השימוע: במהלך השימוע שנערך לבעלים החדש (מר אזברגה), עלה כי הוא חסר בקיאות מינימלית בתחום הצבע בו החברה עתידה לעסוק, הפגין חוסר ידיעה מוחלט לגבי ספקים ולקוחות, ולא הכיר את החשבוניות שבא כוחו הציג בשמו. בעקבות כך, מנהל מע"מ הותיר את ביטול הרישום על כנו, הן בשל חשד לפעילות בלתי חוקית והן בשל אי-הוכחת קיומו של עסק.

• כישלון פשרת הביניים: בית המשפט ניסה להוביל למתווה לפיו יוצבו תנאים להמשך פעילות החברה או שייפתח לבעלים תיק חדש, אך הבעלים לא המציא מסמכים בסיסיים המוכיחים כוונה ויכולת לעסוק בעבודות צבע.

  
  

דיון והכרעה

בית המשפט המחוזי (מפי השופט ה' קירש) דחה את ערעור החברה ואישר את החלטת מנהל מע"מ לבטל את הרישום כעוסק, תוך קביעת מספר עקרונות חשובים:

1. הבחנה בין "חשד לפעילות בלתי חוקית" לבין "היעדר עסק": השופט קירש הבהיר כי לוּ הנימוק היחיד לביטול הרישום היה חשד לפעילות בלתי חוקית (לפי סעיף 52(ג) לחוק), הוא היה מהסס לאשר את ההחלטה. זאת מאחר שהמדינה לא הציגה דפוס מרמה מובהק, וקיימים כלים חלופיים בחוק להתמודדות עם חשבוניות פיקטיביות (כמו מנגנון "חשבוניות ישראל", הטלת כפל מס או שומות).

2. קיום עסק בפועל כתנאי בל יעבור: ההכרעה התבססה על העילה המרכזית: אי-קיומו של עסק הלכה למעשה. בית המשפט הדגיש כי ניהול עסק בפועל הוא תנאי יסוד מוגדר הן להרשמה כעוסק (סעיף 52(ב)) והן לביטול הרישום בהיעדרו (סעיף 61(א) לחוק). מכלול הנסיבות – הבחירה התמוהה ברכישת חברה ריקה ובעלת חובות, היעדר היערכות לוגיסטית (רכישת ציוד, גיוס לקוחות), וחוסר היכולת של הבעלים להסביר את הפעילות – שמטו את הקרקע תחת הטענה שמדובר בעסק אמיתי.

3. אי-פגיעה אנושה בחופש העיסוק באמצעות חלופת "עוסק פטור": בית המשפט דחה את הטענה לפגיעה בלתי מידתית בחופש העיסוק של הבעלים. נקבע כי שלילת הרישום של החברה הספציפית אינה מונעת ממר אזברגה לפעול כעצמאי. כפתרון מעשי, הציע בית המשפט כי הבעלים יירשם כ"עוסק פטור" (סטטוס שבו חסרון מניעת ניכוי מס תשומות לא יכביד עליו יתר על המידה בתחילת הדרך). ככל שיציג ראשית ראיה לכוונה קונקרטית ויביא את העסק לשגשוג, מצופה מרשויות המע"מ לבחון בעתיד "בנפש חפצה" את שדרוגו לעוסק מורשה.

קישור לפס"ד המלא -

המבזק מובא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או מקצועי.

מבזק מס זה נכתב על ידי משרד סמי יונה רואה חשבון בנתניה המתמחה במיסוי.