סמי יונה
משרד רואי חשבון

ביום 5.3.2026 פרסמה רשות המיסים הודעה ראשונה בדבר מתן הקלות לציבור, על רקע המצב הביטחוני בעקבות מבצע "שאגת הארי" ובהמשך לפניות הלשכות המקצועיות. בהמשך לכך, ביום 23.3.2026 פורסמה הודעה נוספת הכוללת הרחבה של סל ההקלות, להלן רשימת ההקלות. הקלות בתחום מס הכנסה, מע"מ וניכויים מועדי הגשת הדיווחים והתשלומים התקופתיים למע"מ, ניכויים ומקדמות מס הכנסה לחודש פברואר 2026 (בדיווח חד-חודשי) ולחודשים ינואר–פברואר 2026 (בדיווח דו-חודשי) נדחו ליום 26.3.2026. בנוסף, נקבע כי לא יוטלו קנסות פיגור בתשלום או קנסות בגין איחור בהגשת דוחות שיוגשו עד ליום 20.4.2026, ואולם הפרשי הצמדה וריבית ימשיכו לחול עד למועד התשלום בפועל. במקרים חריגים ניתן להגיש בקשה פרטנית לוויתור על רכיבים אלו. עוד נקבע כי מועדי הגשת הדוחות השנתיים לשנת המס 2024 במסגרת הסדר האורכות למייצגים יידחו: לגבי חברות – עד ליום 31.5.2026, ולגבי יחידים – עד ליום 29.4.2026. הוגדל המועד להגשת הצהרות הון לשנות המס 2023–2024, כך שהצהרות שמועד הגשתן חל בין 1.2.2026 ל-29.6.2026 יוגשו עד ליום 30.6.2026. הוארך תוקפם של אישורי ניכוי מס במקור שפגו ביום 31.3.2026 עד ליום 31.5.2026, תוך אפשרות לפנייה פרטנית לנישומים שאינם נכללים בהארכה האוטומטית. החובה לדווח על פרישה באמצעות טופס 161 החדש תידחה בהתאם לדחיית מועדי הדיווח בניכויים. כמו כן, תוקפן של תעודות רישום לניהול מערכת חשבונות ממוחשבת שפגו בין 1.3.2026 ל-30.4.2026 יוארך עד ליום 31.5.2026. צעדים תפעוליים והקלות נוספות רשות המיסים ביצעה מהלך מרוכז לשחרור החזרי מס בגין דוחות לשנות המס 2022–2024, בתיקים ללא עיכוב, עד לסכום של 150,000 ₪ לשנה, בהיקף כולל של כ-200 מיליון ₪. בנוסף, הורחבו שעות פעילות מערכות שע"מ בימי חול בין השעות 7:30–22:00, וכן נפתחו המערכות במוצאי שבת בין השעות 20:00–23:00. הוקפאו הליכי אכיפה – לא יוטלו עיקולים חדשים ולא יינקטו הליכי הוצאה לפועל עד ליום 12.4.2026 (למעט מקרים חריגים באישור מיוחד). עם זאת, אין מדובר במחיקת חובות, והפרשי הצמדה, ריבית וקנסות ימשיכו לחול בהתאם לדין. למייצגים המשרתים במילואים הוקצה ערוץ פנייה ייעודי בנוסף לערוצים הרגילים. קישור להודעה מיום 5.3.26 - https://did.li/eYbsl להלן קישור להודעה מיום 23.3.26 - הקלות במיסוי מקרקעין ביום 26.3.2026 פורסמה הודעה משלימה מטעם רשות המיסים הכוללת הקלות ייעודיות בתחום מיסוי מקרקעין. נקבעה הארכה אוטומטית למועד הגשת השגות, כך שהשגות שמועדן החוקי חל בין 28.2.2026 ל-14.4.2026 ניתן להגיש עד ליום 15.4.2026 ללא צורך בבקשה פרטנית. לעניין קנס בגין אי-הצהרה לפי סעיף 94א(א)(1), נקבע כי בעסקאות שמועד המכירה בהן החל מיום 1.1.2026, התקופה שבין 28.2.2026 ל-15.4.2026 לא תובא במניין הימים לצורך חישוב הקנס. לגבי מועדים פרוצדורליים נוספים, ניתן להגיש בקשות פרטניות להארכה בהתאם לסמכות המנהל. יש לציין כי אין בהקלות כדי לבטל חיובי ריבית, הצמדה או קנסות בגין איחור בתשלום. להלן קישור להודעה מיום 23.3.26 - הארכת מועד למכירת דירת מגורים – משפרי דיור ביום 26.3.2026 פורסם תיקון לחוק המאריך את התקופה למכירת דירת מגורים יחידה בידי משפרי דיור. בהתאם לתיקון, אם התקופה למכירת הדירה הישנה (כולה או חלקה) חלה בין 28.2.2026 ל-31.5.2026, יידחה המועד האחרון למכירה עד ליום 31.8.2026 או ב-3 חודשים מהמועד המקורי – לפי המאוחר מביניהם. הארכה זו מאפשרת המשך זכאות להטבות המס הרלוונטיות (מס רכישה/פטור ממס שבח), בכפוף לעמידה ביתר תנאי החוק. בהקשר זה צפויה להתפרסם הוראת ביצוע. להלן קישור לתיקון -

ביום 12.3.2026 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר דן במחלוקות מס מורכבות של שתי חברות בבעלות האחים זינו, העוסקות במכירת מניות, הפסדי הון וזקיפת ריבית רעיונית. המחלוקות נגעו לשלוש סוגיות מרכזיות: סיווג התמורה בעסקת מכירת מניות חברת אדי מערכות, קיזוז הפסד הון בעקבות מחילת חוב לחברה זרה והחלת סעיף 3(י) לפקודת מס הכנסה ביחס להלוואות. עסקת מגירת מניות ביחס לעסקת מכירת המניות, המערערות דיווחו על תמורה בסך 42.5 מיליון ₪ בלבד עבור 25% מהמניות, וטענו כי סכום נוסף של 32.5 מיליון ₪ שקיבלו הינו הלוואה שנפרעה באמצעות חלוקת דיבידנד ממניות בכורה. בית המשפט קבע כי אין לראות בעסקה זו כסדרה של עסקאות נפרדות, אלא כמערכת הסכמית אחת כוללת, הכוללת מכירת מניות, הלוואות הדדיות, הקצאת מניות בכורה וחלוקת דיבידנד, שבסופה הועברה למערערות תמורה כוללת של 75 מיליון ₪ עבור 50% מהמניות. נקבע כי מנגנון ההלוואות ומניות הבכורה אינו משקף הלוואה או דיבידנד אמיתי, אלא מהווה חלק בלתי נפרד מתמורה למכירת המניות. בית המשפט דחה את הטענה כי מדובר בדיבידנד שהועבר מרווחי החברה לצורך חלוקה זמנית בלבד, וציין כי גם אילו התקבלה נקודת המבט הפורמלית של המערערות, מדובר במבנה של עסקה מלאכותית, שמטרתה הפחתת מס בלתי נאותה, ולכן יש למסות את כל התמורה שהתקבלה. הכרה בהפסד הון באשר להכרה בהפסד הון בגין מחילת חוב לחברה זרה, המערערות טענו כי החוב שהחזקו הפך לחוב אבוד וכי יש לקזזו מרווחי ההון שנוצרו להן בעסקת מכירת המניות. בית המשפט קבע כי לא הוכח שהחוב הפך לחוב אבוד בפועל, כמו גם לא הוכח המועד שבו נוצר ההפסד. המערערות לא הציגו תשתית ראייתית מספקת, לרבות דוחות כספיים של החברה הזרה או מסמכים המעידים על חדלות פירעון או כשל כלכלי. בנוסף, צוין כי עיתוי מחילת החוב – בסמיכות למימוש רווחי ההון בעסקת אדי מערכות ולכניסת משקיע חדש לחברה הזרה – מעורר ספק באשר לאותנטיות ההפסד. בית המשפט הדגיש כי יחסים מיוחדים בין המערערות לבין החברה הזרה מחייבים רמת הוכחה גבוהה יותר, ולכן נדחתה הבקשה להכיר בהפסד ההון. ריבית רעיונית לעניין זקיפת ריבית רעיונית לפי סעיף 3(י), בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה ביחס להלוואות שניתנו לצדדים שלישיים וקבע כי אין ראיות המוכיחות קשיי גבייה או חדלות פירעון, וכי יש לזקוף בגינן ריבית רעיונית כהכנסה חייבת. מנגד, ביחס להלוואות שניתנו לחברת בת, נקבע כי הנפקת שטרי הון אכן התבצעה והעובדה שהונפקו בשלב רטרואקטיבי אינה פוסלת את האפשרות להחיל את החריג הקבוע בסעיף 3(י) לפקודה. בית המשפט ציין כי נציגי רשות המסים לא חולקים על העמדה לפיה שטרי הון יכולים להיות מונפקים בדיעבד כל עוד מדובר בסכומים שהתקבלו בפועל. פסק הדין מדגיש מספר עקרונות מרכזיים בתחום מיסוי חברות ונישומים בעלי השליטה. ראשית, יש לתת עדיפות למהות הכלכלית של העסקה על פני סיווג פורמלי או כותרות משפטיות. שנית, במצבים של עסקאות מורכבות הכוללות מניות, הלוואות ומנגנונים פיננסיים נוספים, יש לבחון את כל העסקה כיחידה אחת אינטגרטיבית. שלישית, במקרים של קיזוז הפסדי הון בחברות קשורות, הנטל להוכחת קיומו של החוב האבוד ומועד היווצרותו מוטל על הנישום ודורש ראיות תומכות משמעותיות, במיוחד כאשר קיימים יחסים מיוחדים בין הצדדים. רביעית, פסק הדין קובע כי ניתן להכיר בשטרי הון אף אם הנפקתו בוצעה בדיעבד, תוך שמירה על תנאי החריג הקבוע בסעיף 3(י). בסיכום, פסק הדין ממחיש את עמדת בתי המשפט ואת רשות המיסים לפיה יש לבחון את העסקה לפי מהותה הכלכלית ולנקוט בזהירות בבחינת הטענות להפסדים או לניכוי ריבית בחשבונות בעל השליטה. קישור לפסק הדין המלא

ביום 6.3.2026 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין גולד דלק (2012) בע"מ, אשר דחה ערעור על שומת ניכויים שהוצאה לה בגין השנים 2016–2019, בסכום כולל של כ-14.3 מיליון ש"ח (לרבות קנס אי-ניכוי). המחלוקת נסבה סביב אי-ניכוי מס במקור מתשלומים לשלושה נותני שירותים, כאשר לטענת החברה היו בידיה אישורי ניכוי מופחתים או פטור, והיא לא הייתה מודעת לשינויים בשיעורי הניכוי ואף הסתמכה על נתונים ממערכת ממוחשבת שלטענתה לא פעלה באופן תקין. בית המשפט קבע כי בהתאם להוראת ביצוע 2/2018 בנושא "אישורי ניכוי מס במקור ואישורים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים לשנת המס 2018" , חלה על המשלם חובה להתעדכן באופן מקוון בשיעור הניכוי טרם ביצוע תשלום או לכל הפחות אחת לחודש. לפיכך, אין בטענות בדבר תקלות טכניות או הסתמכות על אישורים ישנים כדי לפטור מאחריות. עוד נקבע כי החובה לניכוי מס במקור מוטלת באופן עצמאי על המשלם, ללא תלות בהתנהלות מקבל התשלום, וכי אין חובה על פקיד השומה לנקוט תחילה בהליכי שומה כלפי הספקים. בנוסף, נדחתה טענת כפל המס, תוך הבהרה כי במקרים מתאימים יושת קנס אי-ניכוי בלבד. לאור האמור, נקבע כי המשיב פעל כדין ובסבירות, והערעור נדחה. להלן קישור לפס הדין להלן קישור להוראת ביצוע 2/2018 בנושא "אישורי ניכוי מס במקור ואישורים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים לשנת המס 2018"

בעקבות מבצע "שאגת הארי" והשלכותיו על המשק, ובהתאם להשבתת אזורים נרחבים ברחבי הארץ, גיבש הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מתווה תמיכה עבור אוכלוסיות שנפגעו ישירות מהלחימה, כולל עסקים קטנים שנגרמו להם נזקים פיזיים או תזרימיים. מטרת המתווה היא להעניק להם גשר תזרימי מיידי ולסייע בהמשך פעילותם התקינה, תוך שמירה על התפקוד הכולל של הכלכלה. עדכון בנושא מתווה סיוע הבנקים לאוכלוסיות שנפגעו ישירות מנזקי הלחימה כפי שנמסר, החל מה-28.2.2026 פורסם מתווה סיוע של הבנקים לאוכלוסיות שנפגעו ישירות ממבצע "שאגת הארי", במטרה להעניק הקלה תזרימית מיידית. המתווה מציג את תנאי המינימום לדחיית הלוואות, וכל בנק רשאי להרחיב את התנאים לטובת לקוחותיו ולבקשתם. האוכלוסיות וההטבות הכלולות במתווה: עסקים זעירים וקטנים שנפגעו פיזית או כספית עסקים העומדים בקריטריונים שנקבעו – דחייה של חודשיים להחזרי הלוואות בסכום מצטבר של עד 2 מיליון ₪, ללא חיוב בריבית ועמלות. עסקים שאינם עומדים בקריטריונים – דחייה של חודשיים להחזרי הלוואות בסכום מצטבר של עד 2 מיליון ₪ בריבית ההסכמית. בתי עסק בבעלות חיילי מילואים פטור של חודשיים מחיוב ריבית על מינוס בעו"ש עסקי (עד 30,000 ₪). ההטבה תינתן אוטומטית למשרתי מילואים שמזוהים על ידי הבנק או עדכנו את הבנק, והיו ביתרת חובה בחשבונם העסקי נכון ל-1.3.2026. משקי בית שנפגעו או פונו דחייה של תשלומי משכנתאות ללא הגבלת סכום למשך שלושה חודשים, ללא חיוב בריבית ועמלות. דחייה של החזרי הלוואות צרכניות בסך מצטבר של עד 100,000 ₪ לשלושה חודשים, ללא חיוב בריבית ועמלות. לפרסום המלא - ראו לינק להלן: https://did.li/BTrDN לנוסח אישור רו"ח המוסכם למתווה בנק ישראל שפורסם ע"י לשכת רו"ח - https://did.li/fgmUY הקלות בבנקים השונים: בנק הפועלים  – סיוע הכולל הלוואות ללא ריבית למפונים בהיקף מוגדר, דחיית הלוואות פרטיות ועסקיות בהתאם לקריטריונים, ומסלול תמיכה ייעודי למשרתי מילואים. מזרחי טפחות  – מעניק מענה לנפגעי רכוש ותושבים שפונו מבתיהם, כולל דחיית תשלומי משכנתה עד חצי שנה בתנאים מקלים, דחיית הלוואות לעסקים קטנים והטבות למשרתי מילואים. לקריאת ההקלות המלאות - https://did.li/CTrDN בנק לאומי  – מתמקד בתמיכה במשרתי מילואים וחיילי סדיר, כולל הקפאת תשלומי משכנתה לשלושה חודשים, והקלות לעסקים עם ירידה בהכנסות וללקוחות שנפגעו או פונו מבתיהם. לקריאת ההקלות המלאות - https://did.li/rrOx5 גיבוש מתווה פיצוי ממשלתי לעסקים עקב נזק עקיף שר האוצר הודיע על הקמת צוות משותף עם בכירי נשיאות המגזר העסקי, במטרה לגבש מתווה פיצויים ייעודי למבצע "שאגת הארי". לפי הסיכום שהושג, הצוות המשותף יגבש מתווה פיצויים מותאם לנסיבות המבצע. המתווה צפוי להתבסס על מודל הפיצויים שיושם במבצע "עם כלביא" ביוני 2025, תוך התאמות להיקף הנזק ולאופי הפעילות הכלכלית שנפגעה. אנו עוקבים אחר ההתפתחויות והפרסומים, ונעדכן ברגע שייפתח מתווה פיצויים רשמי לעסקים. עם פרסום המתווה, משרדנו יעמוד לרשותכם לצורך ליווי, בדיקה ומיצוי זכויותיכם באופן מיטבי. בשלב זה, אנו ממליצים לשמור תיעוד ואסמכתאות לכל נזק או פגיעה הנגרמים עקב המצב, כולל: תיעוד מצולם של נזקים לרכוש, ציוד או מלאי תכתובות עם לקוחות וספקים ביטולי עסקאות והזמנות הוצאות חריגות כל מסמך רלוונטי נוסף שעשוי לתמוך בדרישת פיצוי עתידית יש לציין כי שמירה מסודרת של המסמכים הנ"ל תסייע משמעותית במידה ויידרש להגיש בקשה לפיצויים. משרדנו עומד לרשותכם לכל שאלה או התייעצות בנושא. אנו מחזקים את כוחות הביטחון ומאחלים לכם ולבני משפחותיכם ימים שקטים, רגועים ובטוחים.

נבקש לעדכנכם בדבר הודעת רשות המיסים בנוגע לעוסקים הרשומים במשותף במסגרת שותפות לא רשומה (עסקה משותפת), סוג תיק 48/52. בהתאם להודעת הרשות, תקופת ההארכה שניתנה לצורך הסדרת סיווג תיקים שסווגו באופן שגוי כאיחוד עוסקים במקום כשותפות – הסתיימה. משכך, נחסמה האפשרות להנפיק מספרי הקצאה בנפרד לעוסקים המדווחים במסגרת תיק שותפות (סוג תיק 48/52). כלומר, לא ניתן עוד לקבל מספרי הקצאה עבור כל אחת מהחברות המרכיבות את השותפות בנפרד. מספרי הקצאה יונפקו לשותפות בלבד, ולא לכל חברה בנפרד. חברות שאינן פועלות בפועל כשותפות נדרשות להסדיר בהקדם את רישומן – בין אם באמצעות רישום כאיחוד עוסקים (סוג תיק 61) ובין אם באמצעות רישום נפרד לכל חברה. יובהר כי קיימים מקרים בהם עוסקים הרשומים כסוג תיק 48/52 מתנהלים בפועל כאיחוד עוסקים (סוג תיק 61), ועל כן נדרש לבחון את אופן ההתנהלות בפועל אל מול הסיווג ברישום. איחוד עוסקים (סוג תיק 61): נדרשים קשרי החזקה של 50% ומעלה; כל חברה מנהלת את ספריה בנפרד; כל חברה מנפיקה חשבוניות מס על שמה. שותפות (סוג תיק 48/52): מספר שותפים הרשומים לצורכי מע"מ כעוסק אחד לצורך פעילות מסוימת; רק השותפות רשאית להנפיק חשבוניות מס; הנהלת הספרים מתבצעת ברמת השותפות; לא ניתן להנפיק חשבוניות על שם השותפים עצמם, אלא על שם השותפות בלבד.

במסגרת החוק להשגת יעדי התקציב 2025 נכללו מספר תיקונים, ובהם: הרחבת חובת הדיווח המפורט במע"מ; דיגיטציה של חשבוניות מס בעסקאות מול עוסקים באזור ובשטחי עזה ויריחו; קביעת הוראות בפקודת מס הכנסה, בחוק מיסוי מקרקעין ובחוק מע"מ לעניין הוצאות שאינן מותרות בניכוי; וכן שינוי מודל "חשבוניות ישראל". ביום 9.2.2026 פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה 3/2026, העוסק בעדכון תיקונים אלה ובהשלכותיהם, לרבות סוגיית ההוצאות שאינן מותרות בניכוי, הרחבת חובת הדיווח, שינוי מודל חשבוניות ישראל ודיגיטציה של ההתחשבנות מול גורמים ברש"פ. תשומת לב מיוחדת נדרשת לתיקון סעיף 32א לפקודת מס הכנסה. בהתאם לתיקון, תנאי להתרת הוצאה שחלה לגביה חובת ניכוי מס במקור הוא לא רק דיווח כנדרש, אלא גם העברת המס שנוכה לפקיד השומה. עם זאת, ניתן להתיר את ההוצאה אם הוכח כי: המס שולם בפועל על ידי מקבל ההכנסה; המס נוכה והועבר בהתאם לאישור פקיד שומה; או לא חלה חובת ניכוי במקור או שניתן פטור כדין. עוד הובהר כי שלילת ההוצאה לא תחול במלואה כאשר מדובר בהוצאה מעורבת שעיקרה פרטי (למשל נכס מגורים עם שימוש עסקי חלקי), והבחינה תיעשה לפי יחס השימושים. יש לציין כי הוראות אלה חלות לעניין יישום סעיף 32א בלבד, ואינן גורעות מבחינה שומתית של עצם ניכוי ההוצאה במסגרת ביקורת. להלן קישור לחוק להלן קישור לחוזר

ביום 31 בדצמבר 2024 פורסם ברשומות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה–2024  (להלן: "החוק"). החוק כולל רפורמה מקיפה בתחום מיסוי חברות ארנק, רווחים כלואים וחברות מעטים, וכן הוראת שעה ייחודית. במסגרת התיקון הורחבו ותוקנו הוראות סעיף 62א לפקודת מס הכנסה  (להלן: "הפקודה") בנושא מיסוי חברות ארנק; תוקנו הוראות סעיף 77 לפקודה  לעניין סמכות מנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחים; ונוספו סעיפים 81א–81ו לפקודה, המסדירים תוספת מס בגין רווחי חברת מעטים שלא חולקו ("רווחים כלואים"). בנוסף, נקבעה הוראת שעה שעניינה פירוק חברות מעטים והעברת נכסים לבעלי המניות הסופיים ללא פירוק. ביום 19 באוקטובר 2025 פרסמה רשות המסים בישראל את חוזר מס הכנסה מספר 7/2025 בנושא סעיפים 81א–81ו לפקודה, שעניינו תוספת מס על רווחי חברת מעטים שלא חולקו. ביום 8 בפברואר 2026 פורסם עדכון לחוזר, להלן עיקרי העדכון והשלכותיהם. 1. הבהרת מועדי תשלום המס – חלופות סעיף 81ב(ב)(2) ו-(3) החוזר המעודכן מבהיר את מועדי תשלום המס מקום בו בוחרת החברה באחת מחלופות התשלום הקבועות בסעיפים 81ב(ב)(2) או (3) לפקודה (ראו סעיף קטן 5.4 לחוזר המעודכן). 2. שינוי מועדי הדיווח – גמישות תפעולית לחברה המחלקת אחד השינויים המרכזיים בעדכון נוגע למועדי הדיווח ותשלום המס בגין בחירה בחלופות האמורות. בעוד שבנוסח המקורי נקבע כי הדיווח והתשלום יבוצעו עד ליום 30 באפריל של שנת המס העוקבת לשנת המס הנבדקת, נקבע כעת כי החברה המחלקת תדווח על בחירתה במוקדם מבין שני מועדים: מועד הגשת דוח המס לשנת המס הנבדקת; או תום שנת המס העוקבת לשנת המס הנבדקת. 3. ביטול ההתייחסות לדיבידנד ביתר / דיבידנד בעודף בעקבות שינוי מועדי הדיווח והתשלום בוטלה הוראת סעיף משנה 3.7 לחוזר המקורי, אשר עסקה בדיבידנד ביתר/בעודף. בהתאם לכך, נמחקה גם דוגמה מספר 3 מהחוזר, משהפכה לבלתי רלוונטית במתכונת הנוכחית. 4. שינוי סיווג מלאי קרקע בדוגמה מספר 5 לחוזר המקורי (דוגמה מספר 4 בנוסח המעודכן) עודכן סיווג מלאי הקרקע כך שאינו נחשב עוד "נכס מיוחד". זאת, מאחר שהחברה הנבחנת פועלת בתחום שמקור הכנסתו "הכנסות מבניין", כהגדרתן בסעיף 8א(ג) לפקודה. לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025)(מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה – 2024 לחץ בקישור להלן לחוזר מס הכנסה 7/2025 לחץ בקישור להלן לעדכון מס' 1 לחוזר מס הכנסה מס' 7/2025 לחץ בקישור להלן

ביום 6 באפריל 2025 התקיים וובינר בנושא מיסוי השקעות בפורטוגל. להלן קישור למצגת שהוצגה בוובינר.

דע את זכויותיך וחובותיך לשנת המס 2024 רשות המיסים פרסמה את המדריך המלא להגשת הדוח השנתי בידי יחידים - דע את זכויותיך וחובותיך 2024. להלן קישור למדריך הוראת ביצוע של רשות המיסים בנושא מס נוסף (מס יסף) ביום 25 בפברואר 2025 פרסמה רשות המיסים את הוראת ביצוע מס' 5/2025 בנושא "מס על הכנסות גבוהות על פי סעיף 121ב לפקודה (תיקון 276 לפקודת מס הכנסה)". להלן קישור להוראת הביצוע פורסמה החלטת מיסוי בנושא מיזוג סטטוטורי של חברה מעבירה עם ולתוך חברה קולטת שהיא "שלד בורסאי" ביום 3 במרץ 2025 פורסמה על ידי רשות המיסים החלטת מיסוי בה אושר לחברה עם פעילות עסקית להתמזג עם ולתוך שלד בורסאי במטרה לחסוך בהוצאות הנפקה ותשקיף, ולגייס מקורות מימון חדשים ומגוונים. להלן קישור להחלטת המיסוי

ככלל, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, ניתן לקזז הפסד הון שוטף מניירות ערך כנגד רווח הון, לרבות שבח. במידה ונותר הפסד לאחר קיזוז כאמור, ניתן לקזז הפסד הון גם כנגד הכנסות מדיבידנד או ריבית מאותו נייר ערך ממנו נבע ההפסד או מניירות ערך אחרים בתנאי ששיעור המס החל על הריבית או הדיבידנד אינו עולה על 25%. ע"מ 61183-01-22 בן דוד נ' מס הכנסה רקע עובדתי: המערער, אבי בן דוד, מחזיק במלוא מניותיה של חברת אביב ב.ד אחזקות בע"מ, שהיא חברה משפחתית. חברת האם מחזיקה בחברת הבת אביב פתרונות מתקדמים בתוכנה בע"מ. בשנת 2015, חברת הבת דיווחה על הפסד הון כתוצאה ממכירת מניות, והפסד זה נכלל בדוחות המס של המערער. באותה שנה, חברת האם חילקה למערער דיבידנד שמקורו ברווחים שנצברו טרם הפיכתה לחברה משפחתית. המערער קיזז את הפסד ההון מהכנסתו מהדיבידנד. רשות המסים דחתה את הקיזוז בטענה שהמערער הוא "בעל מניות מהותי", ולכן אינו רשאי לבצע את הקיזוז בהתאם להוראות הפקודה. הסוגיה שבמחלוקת: האם המערער, שהוא בעל מניות מהותי בחברה שחילקה את הדיבידנד, זכאי לקזז הפסד הון מניירות ערך כנגד הכנסתו מדיבידנד, לאור מגבלת שיעור המס החלה על הדיבידנד. טענות המערער: ראשית, לשון החוק מאפשרת את הקיזוז ואין מניעה לבצעו. שנית, שיעור המס החל על הדיבידנד והפסד ההון תואמים, ולכן יש להחיל את עקרון השקילות הכלכלית. שלישית, אין הצדקה תכליתית למנוע קיזוז זה, והכוונה הייתה לאפשר איזון הוגן בין רווחים להפסדים. טענות רשות המסים: ראשית, החוק מגביל את הקיזוז כאשר מדובר בבעל מניות מהותי, מתוך כוונה ברורה של המחוקק. שנית, המחוקק קבע מגבלת קיזוז במפורש, כדי למנוע ניצול לרעה של אפשרות הקיזוז. שלישית, עקרון השקילות המיסויית מחייב שמירה על שלמות המיסוי הדו-שלבי של חברות ובעלי מניותיהן. הכרעת בית המשפט: בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי: ראשית, לשון החוק ברורה ואינה מאפשרת קיזוז הפסד הון מול דיבידנד עבור בעלי מניות מהותיים. שנית, מטרת המחוקק הייתה למנוע תכנוני מס שיאפשרו לבעלי שליטה להקטין את חבות המס שלהם. שלישית, אין בסיס חוקי או תכליתי לקבל את פרשנות המערער. להלן קישור לפסק הדין

בשנים האחרונות משקיעים רבים מתעניינים לרכוש מטבעות/נכסים דיגיטליים בעקבות העלייה הגבוהה בשווי המטבעות. מטבע דיגיטלי כדוגמת הקריפטו הינו מטבע מבוזר שנוצר באמצעים טכנולוגיים אשר אינו נשלט על ידי רשויות ממשלתיות או הבנקים ומועבר באינטרנט במישרין מאדם לאדם, הן לצורך תשלום עבור סחורות או שירותים והן לצורך השקעה. לאור ההתעניינות מצד המשקיעים ועלייה בשווי המטבעות, ברשות המסים הוחלט להסדיר נושא זה בהליך חקיקה אשר יקבע את אופן המיסוי. בעוד שלפני כן המיסוי נקבע בעיקרו בהתאם להוראות החוק הקיימות ופרסומים של רשות המיסים בעניין זה. א.      שיעורי המס החלים על רווחים ממטבעות דיגיטליים רווחים אצל יחיד שאינם עולים  לכדי עסק – מס רווחי הון בשיעור 25%. רווחים אצל יחיד העולים  לכדי עסק – מס שולי בהתאם למדרגות המס הקבועים בסעיף 121. רווחים אצל חברה – מס חברות (בשנת 2025 – 23%). ב. דיווח למס הכנסה בעסקת מכירה או החלפה של מטבעות דיגיטליים כל מכירה או החלפה של מטבע דיגיטלי במטבע אחר מהווה עסקה, החייבת בדיווח למס הכנסה באופן הבא: הדיווח ייעשה על ידי מילוי טופס 1399 אותו יש להגיש תוך 30 יום למס הכנסה, ובו ינתן פירוט על תאריך הרכישה, תאריך המכירה, הרווח שנוצר וסך חבות המס לתשלום. הוספת סך הרווחים וסך המס בשדות הרלוונטיים בהגשת הדוח השנתי אצל עצמאיים וחברות. הוספת טופס 1399 כנספח לדוח השנתי. ג. עמדת רשות המיסים רשות המיסים פרסמה בחוזר 05/2018 (להלן: "החוזר") את עמדתה בנושא המטבעות הדיגיטליים ואת אופן המיסוי והדיווח החלים על רווחים ממטבעות אלו. בהתאם לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה") הפרשי הצמדה הנובעים משינוי בשער המטבע שקיבל יחיד פטורים ממס בהתאם לסעיפים שונים בפקודה בכפוף לתנאים הקבועים בהם. עם זאת, הפרשי הצמדה שנוצרו במטבע דיגיטלי המשמש כאמצעי סחר חליפין לא ינתן פטור בגינם משום שבפקודה אין הגדרה למונחים מטבע ומטבע חוץ. הגדרת מונחים אלו לעניין פקודת מס הכנסה נגזרת מהדין הכללי כהגדרתם בחוק בנק ישראל אשר מגדיר "מטבע" - הינו השקל החדש המהווה הילך חוקי בישראל ו - "מטבע חוץ" - הינו שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל. משמע, כי ההגדרה מתייחסת רק ל"שטרי כסף ומעות", כלומר לדברים מוחשיים בלבד. ומטבע דיגיטלי אינו דבר מוחשי לכן לא יחשב למטבע לעניין הפקודה ולא ינתן פטור ממס על רווח שנוצר כתוצאה מהפרשי הצמדה. עוד נקבע בחוזר כי מטבעות דיגיטליים נחשבים כנכס לעניין פקודת מס הכנסה משום שהגדרת נכס בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, כוללת בין היתר כל רכוש, בין אם מדובר בנכס מוחשי ובין אם מדובר בנכס לא מוחשי, מטבעות דיגיטליים מהווים רכושו של האדם לכן הם נחשבים כנכס, ועל כן יש למסות את הרווחים שנוצרו ממטבעות אלו במס רווח הון, וכן תינתן האפשרות לקזז הפסדי הון שנוצרו כנגד הרווחים. לאור זאת אשר נושא המטבעות הדיגיטליים אינו מעוגן בפקודת מס הכנסה, מחזיקי מטבעות דיגיטליים רבים טענו כי מדובר במטבע ואשר רווחים ממנו הם רווחים כתוצאה מהפרשי שער הפטורים ממס אצל יחיד וזאת בהתאם לסעיף 9(13) לפקודה. בעניין זה, ביום 19 במאי 2019 קבע בית המשפט המחוזי בפסק הדין בעניין קופל נ' פקיד שומה רחובות 11503-05-16 כי ביטקוין אינו נחשב למטבע, באשר לטענת פטור ממס בגין הפרשי שער כתוצאה ממכירת נכס דיגיטלי. ד. תיקון פקודת מס הכנסה והוספת סעיפים המתייחסים למטבעות דיגיטליים מאחר ומשקיעים רבים החלו להשקיע במטבעות הדיגיטליים ונוצרו להם רווחים גבוהים מההשקעה בהם, מבקר המדינה פרסם דו"ח אשר במסגרתו העביר ביקורת חריפה על רשות המיסים בכך שלא הסדירה את נושא המיסוי החלים על מטבעות דיגיטליים בחקיקה מסודרת ואינה ערוכה מספיק לנושא זה.   כתוצאה מכך, משרד האוצר פרסם ביום 10 בנובמבר 2024, תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (להלן: "התיקון") בקשר לנושא נכסים דיגיטליים (כגון: מטבע קריפטו, אסימון דיגיטלי או NFT). התיקון מגדיר לראשונה מהו נכס דיגיטלי בפקודת מס הכנסה וכי על רווחים המופקים ממנו יחול מס רווחי הון בהתאם לסעיף 88 לפקודה. העיגון בפקודה יקנה יותר ודאות לעוסקים בפעילות בנכסים דיגיטליים בכלל ומטבעות קריפטוגרפים בפרט, וכן יתן מענה לאי הוודאות הקיימת בקשר למהות הרווח, סיווג ההכנסה ומקום צמיחתה. התיקון נועד להבהיר כי נכס דיגיטלי יסווג כנכס בפקודת מס הכנסה, ורווחים המופקים ממנו יחויבו במס רווחי הון (למעט מצבים בהם הפעילות בנכס הדיגיטלי תסווג ותמוסה כפעילות במישור הפירותי). ההגדרות שנקבעו שמוצע לתקן הינן כדלקמן: 1. הגדרת נכס דיגיטלי - נכס המהווה ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי, והעושה שימוש בטכנולוגית רישום מבוזר, או בטכנולוגיה דומה לרישום או שמירת מידע שקבע השר בצו, ולמעט אחד מאלה: הילך חוקי בישראל, כמשמעותו בסעיף 41 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010 מטבע חוץ נייר ערך נכס אחר, שקבע השר בצו       2. הגדרת טכנולוגיית רישום מבוזר - טכנולוגיה לרישום תנועות ברשת כרשומות במאגר מידע המשותף על פני כל צמתי רשת המסונכרנים ביניהם.  3. הגדרת מטבע חוץ - שטרי כסף או מעות או ייצוג דיגיטלי שלהם שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל, המונפקים על ידי גוף מדינתי שהוא בעל הסמכות המוניטרית על פי חוק באותה מדינה.  המשמעות היא כי גם מקום שבו נכס דיגיטלי שהוא הילך חוקי במדינת חוץ אך לא הונפק על ידי בעל הסמכות המוניטרית במדינה, הוא לא יהיה בגדר מטבע חוץ על פי הדין בישראל, ולפיכך לא יהיה זכאי לפטור ממס בגין הפרשי הצמדה החל על יחיד לפי סעיף 9(13) לפקודה. קביעה זו עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט המחוזי כאמור לעיל, בעניין קופל נ' פקיד שומה רחובות ועם עמדת רשות המסים אשר לפיה ביטקוין אינו מטבע, באשר לטענת פטור ממס בגין הפרשי שער כתוצאה ממכירת נכס דיגיטלי. 4. קביעת כללי מקור למיסוי נכס דיגיטלי  בנוסף לכלל הקבוע בסעיף 89(ב)(1) לפקודה לפיו תושב ישראל חייב במס רווח הון שהופק בישראל או מחוץ לישראל, וכהשלמה לכלל הקבוע בסעיף 89(ב)(2) לפקודה לפיה תושב חוץ חייב במס על רווח הון שהופק בישראל, התיקון מציע להבהיר כי גם במקרים הבאים יראו רווח הון כמופק או נצמח בישראל ולפיכך יהיה חייב במס בישראל: מוכר הנכס הדיגיטלי היה תושב ישראל במועד הרכישה;  הנכס הדיגיטלי משקף  זכות, במישרין או בעקיפין, לרכוש שנמצא בישראל, ויהיה חייב במס רווח הון עבור חלק התמורה הנובע מהרכוש בישראל; במסגרת זאת יראו ברווח הון שיופק או יצמח ממכירת נכס דיגיטלי כמופק או נצמח בישראל, גם במקרה שהנכס הדיגיטלי משקף נכס מחוץ לישראל (להלן: "הנכס הזר"), אם הנכס הזר משקף נכס בישראל; הנכס הדיגיטלי משקף במישרין או בעקיפין זכות בחבר בני אדם תושב ישראל ה. פטור מדיווח שנתי בשל מכירת נכס דיגיטלי באמצעות גורם מפוקח ביום 13 בינואר 2025 פרסם משרד האוצר טיוטת תקנות להערות הציבור, המסדירה את התנאים להענקת פטור מהגשת דו"ח שנתי בגין מכירה של נכסים דיגיטליים (כגון מטבעות קריפטוגרפים, אסימונים דיגיטליים, ו-NFT). מטרת התקנות היא להעניק הקלות רגולטוריות, וודאות ויציבות בנוגע לפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים אלה. עיקרי התקנות: יחיד שהייתה לו הכנסה ממכירת נכס דיגיטלי שבוצעה על ידי גוף מפוקח, שנוכה ממנה מלוא המס לפי הוראות פקודת מס הכנסה, לא יהיה חייב בהגשת דיווח שנתי רק בשל הכנסתו זו. הפטור יחול כל עוד סכום כלל ההכנסה ממכירת נכסים דיגיטליים באותה שנת מס באמצעות גוף או גופים מפוקחים, לא עולה על תקרת הפטור שנקבעה בתקנות בסכום של 2.81 מיליון ש"ח (סכום זה אמור להתעדכן מדי שנה). כל עוד שווי הנכסים הדיגיטליים שבבעלות היחיד באותה שנת מס לא עלה על 400 אלף ש"ח. התקנות יחולו על דו"חות שיש להגיש לגבי שנת המס 2025, כלומר דו"חות שיוגשו בשנת 2026.   לסיכום:  הסדרת המיסוי בעניין הנכסים הדיגיטליים הינו צעד מבורך. בקרוב צפויה חקיקה נוספת אשר תסדיר היבטים נוספים בנושא הנכסים הדיגיטליים.

ביום 31 בדצמבר 2024 עבר בכנסת בקריאת שנייה ושלישית חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 שמהווה תיקון עקיף מספר 277 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: " פקודת מס הכנסה "). להלן תמצית תיקוני החקיקה המתייחסים לרווחים לא מחולקים וחברות ארנק כפי שנכלל בתיקון האמור. יש לציין כי המפורט להלן הינו רק עיקרי התיקון ולא כולל התייחסות לכלל ההיבטים ובהתאם יש לבחון את הוראות הסעיף באופן פרטני תחת הוראות מכלול ההוראות. א. מיסוי "רווחים לא מחולקים" – הוספת סעיפים 81א – 81ו במסגרת התיקון התווסף סימן ג לפקודת מס הכנסה אשר קבע כללים למיסוי "חברת מעטים" (להלן: " חברת מעטים ") כהגדרתו בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה בגין רווחים שלא חולקו על ידם בהתאם לאחת משתי המסלולים כדלקמן: מסלול א – חלוקת דיבידנד בשיעור של 6% מ"הרווחים הנצברים" של חברת המעטים. מסלול ב – תשלום מס (קנס) בשיעור של 2% מ"הרווחים העודפים" של חברת המעטים. כלומר שכל חברה החל מדוחות המס לשנת 2025 יידרשו תחילה אם הן נכנסות לתחולת התיקון והיה והן נכנסות לתחולת התיקון יהא עליהן לבחון לאיזה מסלול להיכנס. תחולה: התחולה הינה רק על חברת מעטים בעלות רווחים נצברים של מעל ל- 750,000 ש"ח. מיסוי על הרווחים שנצברו לתום השנה הקודמת. המיסוי הוא רטרואקטיבי גם על הרווחים שנצברו עד וכולל 31.12.24. הטלת "קנס" בשיעור של 2% על יתרת הרווחים העודפים שנצברו על ידי החברות נכון לסוף שנת המס הקודמת ואשר לא חולקו כדיבידנד לבעלי מניותיהן. תשלום המס אינו מותר בניכוי ולא יזוכה כנגד דיבידנד עתידי. המיסוי הוא החל מדוחות המס המוגשים לשנת 2025. הסעיף לא יחול בשנת מס פלונית במקרים הבאים: לחברה אין רווחים עודפים. סכום הפסדי חברת המעטים בשנת המס לפי סעיפים 28 , 29 או 92, עולה על 10% מסכום ה רווחים הנצברים של חברת המעטים בתום שנת המס הקודמת. במידה והחברה חילקה דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם בשיעור של 50% מסכום ה רווחים העודפים של חברת המעטים בתום שנת המס הקודמת. מסלול א במסגרת מסלול זה חברה תידרש לחלק 6% מ"רווחיה הנצברים" לתום שנת המס הקודמת . כבר נקדים לציין, כי בשנת 2025 נקבעה הוראת שעה כי שיעור ה- 6% יעמוד על 5% ובלבד שהמס בשל חלוקת הדיבידנד שולם עד יום 31 בדצמבר 2025  (כלומר לא ניתן להמתין להגשת הדוח אלא נדרש לבחון איזה מסלול עדיף לפני ובהתאם לשלם את המס בגין שיעור הדיבידנד האמור על מנת שבאותה שנה לא יחולו הוראות הסעיף). לעניין זה – "רווחים נצברים" הינו סיכום כל  הרכיבים המפורטים מטה ובלבד שלא יעלה על סכום הרווחים כהגדרתם בסעיף 302(ב) לחוק החברות בתוספת רווחים שהוונו, כדלקמן: כלל ההכנסה החייבת של החברה בתוספת ההכנסות הפטורות ממס, לרבות שבח אשר נצברו מיום התאגדותה של החברה ועד תום שנת המס הפלונית בניכוי המס החל עליה בניכוי דיבידנד שהיא חילקה עד תום שנת המס הפלונית בניכוי הפסדים שלא קוזזו בתוספת רווחים מתאגיד שקוף שטרם חולקו מסלול ב להלן חישוב הרווחים העודפים לצורך חישוב תשלום המס (קנס) בשיעור של 2%  (*) אחד מאלה לפי בחרת הנישום: א. הסכום המתקבל מצרוף כל אלה בהפחתת עלות נכסים מיוחדים (כהגדרתם להלן): 1. רווחים מחוק עידוד השקעות הון, 2. רווחים ממפעל תעשייתי, 3. רווחים של קבלן בונה לפי סעיף 8א, 4. רווחים שמקורם בפעילות מוסד כספי. או ב. הסכום המתקבל מצירוף כל הרווחים הנצברים שהופקו בשבע שנות המס שקדמו לשנת המס. (**) נכסים מיוחדים: ניירות ערך, נכסים בלתי מוחשיים (IP), זכות במקרקעין בישראל ובחו"ל למעט  לשימוש עצמי ובניין להשכרה, פיקדונות, הלוואות, שטר הון שהונפק לאחר מועד התחילה ומזומנים שאינם משועבדים לטובת מתן ליווי פיננסי, נכס אחר שקבע שר האוצר. לעניין זה נקבע כחלק מהוראות המעבר כי שטר הון  כהגדרתו בסעיף 3(י) או 85א לפקודת מס הכנסה לא יכלל "כנכס מיוחד" שניתן לפני יום התחילה (31 לדצמבר 2024) ובלבד שתקופת הנפקתו לא שונתה לאחר יום התחילה וההלוואה לא ניתנה לחבר בני אדם שרוב שוויו, במישרין או בעקיפין, ב"נכסים מיוחדים מוחזקים". מועד תשלום מס הקנס – במועד הגשת הדוח השנתי או עד לתום שנת המס העוקבת כמוקדם. לאחר מועד זה בגין הקנס יחולו ריבית והפרשי הצמדה. יש לציין כי יחולו הוראות מעבר בשנת 2025 – 2030 אשר יעודדו חלקות דיבידנדים ובהתאם לשיעור חלוקת הדיבידנד בשנים אלו  לא יחול או יחול באופן חלקי תשלום "המס קנס".   ב. מיסוי "חברת ארנק" - סעיף 62א כללי סעיף 62א חוקק במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017 – 2018 ודן במקרים בהם רואים בחלק מהכנסתה של חברת מעטים כהכנסתו של בעל המניות והכנסה זו חייבת במס שולי בידו. הסעיף קובע כי הכנסתה של חברת מעטים (למעט חריגים) שהכנסתה נובעת מפעילות היחיד שהוא בעל מניות בה, תחשב כהכנסתו של היחיד, כדלקמן:  1.    מי שהינו נושא משרה בחבר בני אדם מקבל השירותים. 2.    מי שמעניק שירותים אשר באופיים הם מסוג הפעולות שעושה עובד עבור מעסיקו. תיקון הוראות הסעיף הקיימות עובר לתיקון להלן התיקונים בעקבות חוק ההסדרים ביחס להסדר המס אשר היה קיים עובר לתיקון אשר הרחיבו את תחולת הסעיף:   במסגרת התיקון הוחרגו מתחולת הסעיף הכנסות שיחוסו לחברת מעטים מהכנסות שותפות שבה היא שותפה קרי, הסעיף לא יחול על הכנסה שיוחסה לחברת המעטים מהכנסת שותפות מכוח האחזקה בזכויות בשותפות (ראו להלן את המיסוי החל בגין הכנסות אלו במסגרת מסלול "חברות עתירות יגיעה אישית"). החלפת הגדרה "בעל מניות מהותי" ב"בעל שליטה". הוספת הגדרה ספציפית של "חברת מעטים" לעניין סעיף זה אשר ממעטת את החברות הבאות (1)  - חמי"ז (2) חנ"ז (3) חברה מועדפת או מוטבת כהגדרתן בסעיף 51 לחוק עידוד השקעות (4) מפעל     מאושר במשמעותו בסעיף 21 לחוק זה. על מנת לצאת מתחולת הסעיף ביחס ל"נושא משרה" נדרש להחזיק בחבר בני אדם המקבל את השירותים בשיעור של 25% לפחות חלף שיעור של 10% טרם התיקון. ביחס לתחולת הסעיף ביחס למי שמתקיימים "יחסי עובד מעביד" בוצעו מספר תיקונים: · החזקה לפיה יראו את פעולותיו של היחיד כפעולות עובד עבור מעסיקו אם מקורן של 70% או יותר מסך כל הכנסתה או הכנסתה החייבת של חברת המעטים בשנת המס הינה מאותה חברה תעשה בתקופה של 22 חודשים חלף 30 חודשים טרם התיקון ועל פני 3 שנים חלף 4 שנים טרם התיקון. ·  בוטלה ההחרגה ביחס למי שהוא שותף בשותפות. קרי, כל מי שמוציא חשבונית לשותפות בה הוא שותף יחול בגין הכנסה זו הוראות הסעיף. ·  בוטלה ההחרגה ביחס למי שמחזיק ב- 10% או יותר מהזכויות בחברה קרי ללא קשר לשיעור האחזקה בחברה מקבלת השרותים עדיין יחולו הוראות הסעיף במידה ומתקיימים יחסי עובד מעביד.   הוספת מסלול חדש - חברות "עתירות יגיעה אישית" - סעיף 62א(א1) בהתאם להוראות סעיף 62(א1) הכנסה חייבת מפעילות " עתירת יגיעה אישית " של חברת מעטים מעבר לשיעור הרווחיות של 25% תיוחס לבעל המניות הפעיל ותחויב בידו במס שולי. שיעור הרווחיות עד 25% תחויב בידי החברה במס חברות. הסעיף חל על מי שהוא בעל מניות המסווג כ" בעל מניות פעיל " - יחיד תושב ישראל שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב- 30% לפחות מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחברת מעטים או בעל מניות בחברת מעטים שהכנסתה, כולה או חלקה, נובעת מיגיעתו האישית, ובכלל זה מי שמשתתף בניהול החברה, למעט כחבר דירקטוריון בלבד; לעניין זה, "יחד עם אחר" – כהגדרתו בסעיף 88 ;   מתי הסעיף לא יחול? בעל שליטה  מחזיק בחברת מעטים יחידה וסכום הרווחים הנצברים של חברת המעטים בסוף שנת המס הקודמת לא עלה על 750 אלף ש"ח. מחזור מכירות נמוך מ- 30 מיליון ש"ח מוכפל בכמות בעלי השליטה.   מה היא "הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית"? הכנסה שאינה  הכנסה מהמקורות הבאים גם אם נחשבות כהכנסה מעסק: הכנסה מריבית, מהפרשי הצמדה או מדמי ניכיון. הכנסה מדיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה. הכנסה מדמי שכירות. תמורה ממכירת נכס, כמשמעותה בסעיף 88. הכנסה ממכירת נייר ערך כהגדרתו בסעיף 88 המהווה מלאי עסקי. תמורה ממכירת זכות במקרקעין, לרבות זכות במקרקעין שאילו הייתה בישראל הייתה זכות במקרקעין, או זכות באיגוד מקרקעין, לרבות איגוד שבבעלותו מקרקעין, שאילו היו בישראל היה איגוד מקרקעין.     מיסוי רווחים מיוחסים משותפויות - סעיף 62א(א2) סעיף 62א(א2) קובע כי ככל שלחברת המעטים הכנסה חייבת שיוחסה לה משותפות שבה היא שותפה, יחולו ההוראות הבאות: באם חלקה של חברת המעטים מהכנסת השותפות הינה 10% או יותר יחול הוראות סעיף 62א(א1) –  עד שיעור רווחיות של 25% - מס חברות, מעל שיעור רווחיות של 25% - מס שולי. באם חלקה של חברת המעטים מהכנסת השותפות הינה  מתחת ל - 10% אזי יחולו ההוראות שלהלן - שיעור של 45% מההכנסה החייבת – יחויב במס חברות, שיעור של 55% מההכנסה החייבת – יחויב במס שולי. מיסוי רווחים בידי חברת מעטים מדיבידנד שמקורה בפעילות בעל המניות הפעיל – סעיף 63א(א3) הסעיף קובע מקרים להשקפת הכנסות דיבידנד בידי חברת מעטים לבעל המניות הפעיל בה אם: חברת המעטים אינה בעלת שליטה (החזקה של פחות מ- 10%) בחברה מחלקת הדיבידנד. הכנסתה של החברה המחלקת נובעת מיגיעתו האישית של בעל שליטה. היה וחלים הוראות הסעיף 55% מסכום הדיבידנד ייחשב כדיבידנד של בעל שליטה (מס של 30%) והיתרה תיוותר כהכנסה בחברת המעטים. סיכום סעיפים 62א(א) + 62א(א1) + 62א(א2)+63א(א3)                           הוראת שעה – פירוק חברות והעברת נכסים במסגרת הוראת שעה ניתנה אפשרות של פירור מלא או הוצאת נכסים מחברה תוך קבלת הקלות בתוצאות המס החלים, כדלקמן: מסלול פירוק נקבעה הוראת שעה בתוקף לשנת 2025 במסגרתה יהא ניתן לפרק חברות מעטים כך שלא יחולו הוראות סעיף 93, כדלקמן: הפירוק החל במהלך שנת המס 2025. תשלום מס על כל הרווחים הראויים לחלוקה בהתאם לשיעור המס החל (רר"ל עד 2002 - 10% והיתרה לפי שיעור המס הרלוונטי בהתאם לעניין ושולם מלא המס החל בגינו עד לתום שנת המס 2025. חלוקת כל נכסי החברה לכלל בעלי המניות בהתאם לשיעור אחזקתם בחברה. נקבעו הוראות במידה וישנם חברות המחזיקות בחברת המעטים העברת נכסי נדל"ן יהיו פטורים ממס שבח וממס רכישה. מכירה עתידית – עד מועד העברה – מס שולי; היתרה – מס רווח הון. במידה והועברה דירת מגורים לא יחולו הוראות פרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין (פטורים). על העברת מקרקעין מחברה לבעל המניות יחול מע"מ בשיעור אפס אולם, אם נוכה מע"מ התשומות בגין המקרקעין בידי החברה הרי שבמכירתה על ידי בעל המניות  יחול חיוב במע"מ גם אם בעל המניות עצמו אינו חייב בתשלום מע"מ.   מסלול העברת נכס ללא פירוק נקבעה הוראת שעה במסגרתה יהא ניתן להעביר נכס ספציפי מהחברה לבעל המניות תוך מתן הקלות מס, כדלקמן: נדרש כי הנכס הועבר לבעל המניות עד ליום 30.11.2025. יחולו הוראת המפורטות ביחס למסלול הפירוק בשינויים המחויבים. יש לשים לב לגבי מועד תשלום המס. יחול מס על דיבידנד בגין חלק העלות המופחתת של הנכס המועבר. מכירה עתידית – עד מועד העברה – מס שולי; היתרה – מס רווח הון.   ביחס לחברות המסווגות כאיגוד מקרקעין ניתן לבחון פירוק מלא לפי סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין אשר יכול במקרים מסוימים מיטיב יותר מהוראת השעה.  ג. מיסוי רווחים לא מחולקים - סעיף  77 סעיף 77 לפקודת מס הכנסה מתייחס למצב שבו מנהל רשות המסים יכול להורות על חלוקת דיבידנד כפוי על חברה בתנאים מסוימים. הסעיף מאפשר למנהל רשות המסים להורות לחברה לראות את הרווחים שלה ככאלה ש"חולקו" כדיבידנד לצורכי מיסוי, אף אם בפועל החברה לא חילקה אותם. במצב כזה, בעלי המניות יהיו חייבים לשלם מס בגין הדיבידנד הכפוי בגובה ההפרש שבין 50% מרווחי שנה פלונית לבין הדיבידנד שחולק בפועל.   להלן התיקונים שבוצעו בסעיף בעקבות חוק ההסדרים : סך הרווחים הנצברים של החברה הוא מעל 10 מיליון ש"ח חלף 5 מיליון  ש"ח טרם התיקון. לאחר חלוקת הדיבידנד הכפוי, הרווחים הצבורים של החברה יעמדו לפחות על 6 מיליון ש"ח חלף 3 מיליון ש"ח טרם התיקון. תיקון הגדרת "רווחים נצברים" – •  בניכוי הפסד שנוצר בחברה אשר לא קוזז. •  לעניין חברה שיש  לה זכויות בתאגיד שקוף [1] – ובלבד שסכום הרווחים לא יעלה על סכום הרווחים כהגדרתם בסעיף 302 (ב) לחוק החברות בתוספת רווחים שהוונו ובתוספת רווחי התאגיד השקוף [2] ככל שלא נכללו במסגרת סכום הרווחים כהגדרתם בסעיף 302 (ב) לחוק החברות.   ד. מס יסף נוסף בשיעור 2% בגין הכנסות פאסיביות למס יסף בשיעור 3% יתווסף מס נוסף בשיעור של 2% בגין "הכנסות הוניות" -  הכנסות מדיבידנד, מריבית, מרווח הון ומדמי שכירות ולרבות שבח חייב ממכירת זכויות במקרקעין. דהיינו, על הכנסות מדיבידנד, רווחי הון או שבח מס היסף יגיע לשיעור של 5% מעבר לתקרה; המס הנוסף בשיעור של 2% יחול רק במקרה שיש ליחיד "הכנסות הוניות" אשר עולות על סך של כ – 721 אלפי ₪ (נכון לשנת 2024). מס היסף הנוסף לא יחול על מכירת דירת מגורים חייבת או החלק החייב בדירת מגורים.   [1] חבר בני אדם שיש לחברת המעטים זכויות בו בתום שנת המס ושרווחיו והפסדיו מיוחסים לבעלי הזכויות בו. [2] סכום השווה לחלק הרווחים של תאגיד שקוף שיוחסו לחברה, שהצטברו בתאגיד השקוף ולא חולקו עד תום שנת המס, בניכוי המס החל עליהם