סמי יונה
משרד רואי חשבון

ביום 5 במאי 2026 פרסם משרד האוצר להערות הציבור טיוטת תקנות מע"מ שמטרתן להמריץ את ענף ההייטק, לעודד השקעות זרות ומקומיות ולחזק את הוודאות המיסויית. התיקון המוצע מעניק שתי הטבות משמעותיות ל"קרן השקעות פרטית מוטבת": 1. מע"מ בשיעור אפס על דמי ניהול (לתושבי חוץ) דמי הניהול הקבועים ייהנו ממע"מ בשיעור אפס באופן יחסי לחלקם של תושבי החוץ בקרן. לדוגמה: אם משקיעי החוץ מחזיקים ב-60% מהקרן, 70% מדמי הניהול יהיו במע"מ אפס. החלק של משקיעי ישראל (30%) יחויב במע"מ מלא. 2. פטור מלא ממע"מ על דמי הצלחה (Carried Interest) דמי הצלחה המשולמים לשותף בקרן יהיו פטורים לחלוטין ממע"מ – הן על רווחים המיוחסים לתושבי חוץ והן על רווחים המיוחסים לישראלים. החרגה חשובה: שתי ההטבות לא יחולו על שירותי ניהול הקשורים לנכסי נדל"ן או משאבי טבע בישראל. השוואה מהירה: דמי ניהול מול דמי הצלחה דמי ניהול קבועים מאפיין דמי הצלחה (Carry) מע"מ בשיעור אפס (יחסי לתושבי החוץ) הטבת המס פטור מלא ממע"מ (לכולם) ניתן לקזז מלא (בגין רכיב זה) קיזוז מס תשומות לא ניתן לקזז (בגלל הגדרתו כ"פטור") אין מגבלה זהות נותן השירות חייב להיות שותף בקרן מלכודת מס התשומות ובסיס המזומן סכנה לקיזוז התשומות: מכיוון שדמי ההצלחה מוגדרים כ"פטור" ולא כ"מע"מ אפס", חברות ניהול עלולות לאבד את הזכות לקזז מס תשומות, ואף להידרש להחזרים רטרואקטיביים מצד מבקרי מע"מ. סיכון לדיווח על בסיס מזומן: ההטבות יחולו רק על שירותים שיינתנו מיום הפרסום ברשומות ואילך. שירות שניתן לפני הפרסום אך התשלום עליו יתקבל אחריו – עלול להפסיד את ההטבה. תנאי הסף: מי נחשבת "קרן מוטבת"? כדי ליהנות מההטבות, על הקרן (שותפות מוגבלת בישראל המשקיעה במניות) לעמוד ב-6 תנאים מצטברים: פיזור שותפים: אף שותף אינו מחזיק מעל 20% מהזכויות (למעט שותף אחד שרשאי עד 35%). היקף השקעה: לפחות 10 מיליון דולר (או 5 מיליון דולר בחברות טכנולוגיה) תוך 5 שנים. פיזור השקעות: מקסימום 25% מההון מושקע בחברה בודדת. משקיעים זרים: תושבי החוץ מחזיקים בלמעלה מ-30% מזכויות השותפים המוגבלים. מינימום שותפים: לפחות 10 שותפים מוגבלים שאינם קרובים זה לזה. דיווח: הגשת הודעה לפקיד השומה בתוך 3 חודשים מיום פתיחת מפעל הקבע. יש לציין כי מדובר בטיוטת תקנות בלבד הנמצאת בהליכי חקיקה, וייתכנו שינויים בנוסח הסופי. קישור לטיוטת התקנות - https://did.li/i8Rx5 מבזק מס זה נכתב על ידי סמי יונה רואה חשבון בנתניה

מתי פעילות פרטית במקרקעין של מומחה נדל"ן תסווג כ"עסק" לצורכי מע"מ? ביום 26.5.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין רפאל עגיב (ע"מ 60460-12-21), מפי כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטין, אשר נדרש להכרעה בסוגיה הרגישה של קו התפר שבין פעילות נדל"ן הונית ופרטית לבין פעילות עסקית החייבת במע"מ, ובפרט כאשר מדובר בנישום בעל בקיאות ומומחיות מופלגת בתחום המקרקעין. הרקע העובדתי ופרופיל המערער המערער הוא רואה חשבון, איש עסקים ובעל הכשרה אקדמית בשמאות וניהול נכסים. בין היתר, היה בעבר שותף בבעלות על קבוצת הפועל תל אביב בכדורגל. המערער מחזיק בשליטה בחברות נדל"ן שונות (כגון "תל אביב החדשה" וחברת "רמדש קפיטל" הרשומה כעוסק במע"מ ועוסקת בשיווק קרקעות). בעקבות ביקורת שנערכה למערער לשנים 2014–2018, קבע מנהל מע"מ כי פעילותו הפרטית של המערער עלתה כדי "עסק" במקרקעין, והוציא לו שומת מס עסקאות בגין שלוש עסקאות נפרדות. היקף המחלוקת המקורי עמד על כ-4.6 מיליון ₪, אך צומצם בהסכמה במהלך הדיונים המשפטיים לסך של 1,558,534 ₪. הניתוח המפורט של העסקאות והכרעת בית המשפט בית המשפט יישם את מבחני השכל הישר והמבחנים המסורתיים המבחינים בין "הכנסה הונית" ל"הכנסה פירותית" (מבחני מגיד וגיבשטיין), וחילק את הכרעתו לשני קטבים: 1. עסקת יהודה המכבי (תל אביב) – הערעור התקבל (בוטל החיוב במע"מ) הרקע: בשנת 2007 רכש המערער בניין בן שתי קומות ברחוב יהודה המכבי בתל אביב, שכלל דירת מגורים, 3 חנויות ומחסן. כעבור מספר חודשים מכר 25% מהזכויות לצד ג' (אליסר לוי). בינואר 2018 (כעבור כ-11 שנים) מכרו השניים את מלוא הזכויות בבניין תמורת כ-15.9 מיליון ₪, כאשר חלקו של המערער עמד על כ-11.9 מיליון ₪. עמדת מע"מ: בשלב השומה הוחלט כי מכירת דירת המגורים אינה חייבת במס, אך החלק המסחרי (החנויות והמחסן) מהווה מכירה עסקית, והמערער חויב במע"מ מעודכן של 450,585 ₪. ניתוח השופט: השופט בורנשטין קיבל את ערעורו של המערער לחלוטין לגבי נכס זה וקבע כי מדובר בהשכרה פסיבית מובהקת. תקופת ההחזקה: הנכס הוחזק במשך למעלה מעשור (תקופה ממושכת השוללת אופי ספקולטיבי מהיר). היעדר סממני עסק: לא התקיימה תחלופה מהותית של שוכרים, לא היה מנגנון ניהולי אקטיבי, לא בוצעו השקעות שוטפות או פעולות השבחה חריגות, ולא היה סיכון מסחרי ממשי. אי-הפרדת הנכס: השופט מתח ביקורת על ההבחנה המלאכותית שעשה מנהל מע"מ בין הדירה לחנויות. מאחר שהנכס נרכש, הוחזק ונמכר כמקשה אחת – ההחלטה לפטור את הדירה מחייבת, מכוח עיקרון העקביות, לפטור גם את החלק המסחרי פסיבי. 2. עסקת חדרה ועסקת פרדס חנה – הערעור נדחה (החיוב במע"מ אושר) עסקאות אלו סווגו על-ידי בית המשפט כפעילות יזמית-שיווקית בעלת אופי מסחרי מובהק: א. עסקת חדרה (סיחור אופציה בהיקף רחב) הרקע: בשנת 2014 רכש המערער אופציה לרכישת קרקע חקלאית בחדרה (בשטח של כ-4.5 דונם) תמורת 100,000 ₪. בתוך תקופת האופציה הקצרה (חודשים ספורים), חתם המערער על 31 הסכמי סיחור אופציה עם 44 רוכשים שונים, והפיק מכך רווח של כ-5.5 מיליון ₪. בסופו של דבר מימש את האופציה וחתם על הסכם הרכישה בעצמו ובנאמנות עבור הרוכשים. ההכרעה (חיוב מע"מ בסך 757,949 ₪): בית המשפט דחה את הטענה שמדובר במימוש הוני או באקראי. נקבע כי סיחור אופציות בהיקף כזה, מול עשרות רוכשים ובפרק זמן קצר ביותר, דורש מנגנון, מאמץ שיווקי ואקטיביות המאפיינים עסק לכל דבר. ב. עסקת פרדס חנה (פעילות יזמית עצמאית) הרקע: באוגוסט 2014 רכש המערער אופציה לקרקע חקלאית בפרדס חנה (כ-22 דונם) תחת הסכם נאמנות עם חברת "תל אביב החדשה" שבבעלותו, וסיחר אותה ב-39 הסכמים שונים. עם זאת, רשויות מיסוי מקרקעין קבעו כי ה"מנה" האחרונה של הקרקע (שנמכרה ב-2016 תמורת כ-2.7 מיליון ₪ ל-12 רוכשים שונים) בוצעה על ידי המערער כעסקה פרטית עצמאית ולא בנאמנות. המערער שילם את שומת מיסוי המקרקעין ולא ערער עליה. ההכרעה (חיוב מע"מ בסך 350,000 ₪): נקבע כי המהות הכלכלית של העסקה היא יזמות מסחרית של מימוש אופציה ומכירה קבוצתית. העובדה שהמערער השלים עם קביעת מיסוי מקרקעין ולא הגיש ערר, החלישה משמעותית את גרסתו בהליך המע"מ. הקביעות העקרוניות בפסק הדין ("צביעת" העסקאות) בפסק דינו, חידד השופט בורנשטין שני כללים חשובים החורגים מגבולות התיק הספציפי: טיב הנכס (קרקע חקלאית כמניע ספקולטיבי): בית המשפט הדגיש כי רכישה ומכירה מהירה של אופציות בקרקעות חקלאיות (הדורשות שינוי ייעוד, הפשרה או פיתוח עתידי) נושאות מטבען אופי ספקולטיבי מובהק. מטרתן אינה הפקת תשואה פסיבית (כמו שכירות), אלא הפקת רווח מהיר מעליית ערך, דבר המטה את הכף לסיווג מסחרי. מבחן הבקיאות ופעילות העבר ("צביעת" הנכס): השופט סקר היסטוריה ארוכה (החל משנת 1993) של עסקאות נדל"ן שביצע המערער לאורך השנים, הן באופן פרטי והן באמצעות חברות בשליטתו (רכישת בניינים, הריסה ובנייה, מכירת עשרות דירות ומגרשים ברמת השרון, הרצליה, תל אביב וקיסריה). בית המשפט קבע כי הרקע הענפי והמומחיות של הנישום משליכים על סיווג העסקה. פעילות העבר הכל כך עשירה של המערער כ"מומחה נדל"ן", "צובעת" את עסקאות סיחור האופציות בחדרה ובפרדס חנה בצבעים מסחריים מובהקים, ושוללת את האפשרות לראות בהן "עסקאות אקראי" של אדם פרטי. לסיכום: המחוזי עשה הבחנה ברורה בין השקעה לטווח ארוך בנכס מניב (יהודה המכבי - פטור ממע"מ) לבין פעילות פיננסית-יזמית מהירה באופציות מקרקעין הממונפת על ידי בקיאותו המקצועית של הנישום (חדרה ופרדס חנה - חבות מלאה במע"מ). קישור לפס"ד המלא מבזק מס זה נכתב על ידי סמי יונה רואה חשבון מתמחה במיסוי בנתניה

ביום 24.5.2026 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל – נצרת בעניין פלדמן נ' פקיד שומה עפולה. השופטת ע' הוד דחתה את ערעורו של הנישום, בעל מניות יחיד בחברה שהפסיקה את פעילותה והתפרקה, ואישרה את חיובו האישי בחוב המס של החברה מכוח סעיף 119א לפקודה. פסק הדין מדגיש כיצד דוחות כספיים עליהם חתם הנישום מהווים הצהרה מחייבת שלא בנקל ניתן לסגת ממנה, וכיצד הימנעות מזימון עד מפתח – רואה החשבון שערך את הדוחות – פועלת לחובתו הראייתית של הנישום. סעיף 119א לפקודת מס הכנסה מאפשר לפקיד השומה לבצע "הרמת מסך" סטטוטורית ולגבות חוב מס סופי של חברה ישירות מבעלי השליטה בה. סמכות זו מופעלת בנסיבות שבהן החברה הפסיקה את פעילותה או התפרקה מבלי שהותירה אמצעים נזילים בישראל לסילוק החוב, כאשר החוק מניח במקרים כאלו כי נכסי החברה הועברו לבעלי השליטה ללא תמורה, אלא אם הוכח אחרת. הוראה זו עמדה במרכז פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל–נצרת (מיום 24.5.2026) בעניין זמיר פלדמן נ' פקיד שומה עפולה. באותו מקרה, חברה בבעלותו הבלעדית של המערער הפסיקה את פעילותה בשנת 2013 והתפרקה סופית בשנת 2022 כשהיא מותירה חובות מס משמעותיים. פקיד השומה הטיל את החיוב על המערער באופן אישי, וזה ערער לבית המשפט תוך העלאת שורה ארוכה של טענות הגנה פרוצדורליות ומהותיות. בפסק דינה, דחתה השופטת ע' הוד את כלל טענותיו של המערער ואישרה את החיוב האישי באופן מלא. בית המשפט דחה את הטענה להשתק שיפוטי הנובע מקבלת השגה קודמת בשומתו האישית של המערער, וקבע כי זו התקבלה בשעתו מטעמים משפטיים ספציפיים ואחרים, ולא היוותה בשום שלב מחילה או ויתור על חוב החברה. כמו כן, נדחו טענות ההתיישנות והשיהוי; נקבע כי מרוץ ההתיישנות להפעלת סעיף 119א אינו מתחיל אוטומטית ביום הפסקת הפעילות, אלא במועד שבו נודעו לפקיד השומה העובדות הרלוונטיות (בשנים 2016–2017). מאחר שבוצעו הליכי גבייה רציפים מול החברה בטווח של שלוש שנים כנדרש בהנחיות היועמ"ש, נקבע כי הרשות פעלה במועד. בנוסף, נדחתה כבלתי סבירה הטענה כי הושגה הסכמה בעל פה למחיקת חוב המיליונים של החברה בתמורה לתשלום קנסות מנהליים בלבד, שכן להסכמה דרמטית זו לא היה כל ביטוי בכתב או בסיכומי הפגישות. נדבך מרכזי בדחיית הערעור נגע למעמדם המחייב של הדוחות הכספיים שהגישה החברה, עליהם חתם המערער בעצמו. בית המשפט הדגיש כי דוחות אלו מהווים הצהרה מחייבת וקיימת חזקה משפטית לגבי נכונותם, כך שהנטל לסתור אותם ולסגת מהם הוא כבד ביותר והמערער לא עמד בו. המערער לא הצליח להוכיח כי נפלו טעויות בדוחות, ואף לא הציג ראיות ממשיות לכך שהכספים הרבים שמשך מהחברה לאורך השנים הוחזרו לה בדרך של השבה ישירה או תשלום חובותיה. השופטת ציינה כי מהנתונים עולה תמונה של חברה רווחית ביותר שבעל המניות יחיד משך ממנה כספים בהיקף ניכר לאחר שכבר התגבשו חובות מס, ולכן קמה חזקה שלא נסתרה כי הנכסים הועברו אליו. לחובתו של המערער נזקפה בסופו של דבר גם הימנעות מזימון רואה החשבון של החברה לעדות; צעד זה הוגדר כמהותי לצורך תמיכה בטענותיו נגד נכונות הדוחות, ומשלא סיפק הסבר משביע רצון להיעדרותו, הדבר פעל לרעתו והוביל לדחיית הערעור. לפסק הדין המלא - המבזק לעיל נכתב על ידי סמי יונה, רואה חשבון בנתניה

ביום 17.5.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין נסאסרה נ' פקיד שומה באר-שבע (ע"מ 15243-05-22). השופטת י' ייטב דחתה את מרבית ערעורו של הנישום, בעל סופרמרקט מרהט, ואישרה שומת גידול הון משמעותית שהוצאה לו לפי מיטב השפיטה. פסק הדין מדגיש כיצד ממצאים שנחשפו באקראי במהלך חיפוש משטרתי הפכו לחשיפת מס רחבת היקף. הרקע לשומה החל בינואר 2021, כאשר יחידת הבילוש של משטרת ישראל ערכה חיפוש בביתו של הנישום בחשד להחזקת אמל"ח. במהלך החיפוש נתפסו במפתיע כ-910,000 ₪ במזומן (במטבע ישראלי וזר) לצד תכשיטים רבים. הממצא הכלכלי הזה עמד בסתירה מוחלטת לדיווחיו של הנישום בשנים 2019 ו-2020, לפיהם הפיק מהסופרמרקט שבבעלותו הכנסה חייבת זעומה בלבד של כ-50,000 ₪ בשנה, וזאת למרות מחזורי עסק מוצהרים של קרוב למיליון ₪. בעקבות הממצאים, רשות המסים תפסה ועיקלה את הכספים לפי סעיף 194 לפקודה בשל החשש הממשי לגביית המס. בעקבות החיפוש המשטרתי, ערך פקיד השומה השוואת הון בין הצהרות ההון ההיסטוריות של הנישום לבין אומדן הון ריאלי עדכני. אומדן זה שילב בתוכו את המזומנים הרבים שנתפסו ואת עלויות בניית בית המגורים החדש שבו התגורר עם משפחתו המורחבת. הבדיקה העלתה גידול הון בלתי-מוסבר בסך של 2,491,102 ₪, אשר יוחס באופן שווה לשנתיים הפתוחות (2019–2020). הנישום ניסה לטעון כי מקור הכספים הוא בירושת אביו, כספים שקיבל מאמו ועלויות בנייה נמוכות, אך פקיד השומה ובית המשפט דחו טענות אלו לחלוטין מאחר שלא גובו באף אסמכתה אובייקטיבית. בית המשפט קבע כי הראיות מלמדות על מנגנון שיטתי של העלמת תקבולים במזומן ואי-רישום כוזב בעסק, ודחה לחלוטין את ניסיונות הנישום לגלגל את האחריות על עובדיו או על ילדיו שעבדו במקום. כתוצאה מכך, אושר חיובו של הנישום בשיעורי מס מוגדלים בשל אי-ניהול פנקסים כדין לפי סעיף 191ב לפקודה, לצד קנס גירעון בשיעור 15% בגין התרשלות בהגשת הדוחות. בנוסף, הנישום (שאף הורשע בהליך פלילי מקביל שאינו חלוט) חויב בהוצאות משפט בסך 40,000 ₪. פסק דין זה מהווה תזכורת חדה לחשיבות המכרעת של תיעוד ואסמכתאות בזמן אמת. בהיעדר ראיות חפציות או מסמכים אובייקטיביים שיגבו טענות בדבר מתנות משפחתיות, ירושות או עלויות בנייה עצמית, בתי המשפט יסווגו גידול הון בלתי-מוסבר כהכנסה עסקית שחורה ויפעילו סנקציות מס מחמירות ביותר. קישור לפסק הדין - המבזק לעיל נכתב על ידי סמי יונה רואה חשבון בנתניה.

בתאריך 4 במאי 2026, אישרה כנסת ישראל את חוק התוכנית לסיוע כלכלי, המעגן את מתווה הפיצויים בגין נזקים עקיפים שנגרמו לעסקים בשל מבצע "שאגת הארי". בהתאם למתווה שאושר, מנגנון הפיצוי יתבסס על המודלים המוכרים ממבצעים קודמים, ויינתן כמענק עבור רכיב ההוצאות הקבועות ורכיב השכר ששולם לעובדים בפועל. חישוב הפיצוי יתבצע באמצעות נוסחה המשלבת את היקף ההוצאות הקבועות והשכר של העסק עם שיעור הפגיעה במחזור העסקאות. יודגש כי גובה הפיצוי ייקבע באופן דיפרנציאלי, כך שהוא יותאם באופן ישיר לעומק הפגיעה הכלכלית שחווה העסק. להלן עיקרי המתווה ופרטי הזכאות. תנאי סף וזכאות הפיצוי מיועד לעסקים עם מחזור שנתי שבין 12,000 ₪ ל-400 מיליון ₪. תנאי הכרחי לזכאות הוא הצגת ירידה של 25% לפחות במחזור החודשים מרץ-אפריל 2026 בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2025. בנוסף, על העסק להוכיח קשר סיבתי בין המבצע לירידה בהכנסות ולהגיש את כל הדיווחים הנדרשים למע"מ ולניכויים (טופס 102) עבור תקופת הזכאות. מתווה הפיצוי לעסקים עם מחזור עד 300 אלף ₪ עסקים בקטגוריה זו זכאים למענק בסכום קבוע, המחושב לפי גובה המחזור ושיעור הפגיעה. סכומי המענק נעים בין 1,864 ₪ לעסקים קטנים מאוד ועד ל-14,940 ₪ לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף ₪ שחוו פגיעה של מעל 80% במחזור עסקאותיהם. מתווה הפיצוי לעסקים עם מחזור של 300 אלף ₪ עד 400 מיליון ש"ח הפיצוי מורכב משילוב של שני רכיבים מרכזיים: רכיב השתתפות בשכר: מחושב לפי שיעור הירידה במחזור כפול הוצאות השכר בתקופת הזכאות. הפיצוי מוגבל ל-75% מהשכר ששולם בפועל (בתוספת מקדם של 1.25) או למספר העובדים כפול השכר הממוצע במשק, לפי הנמוך מביניהם. רכיב השתתפות בהוצאות קבועות: מחושב לפי מכפלת ממוצע התשומות החודשי ב"מקדם הוצאות קבועות" שנקבע לפי עוצמת הפגיעה. המקדמים הם: 7% (לפגיעה של 25%-40%), 11% (לפגיעה של 40%-60%), 15% (לפגיעה של 60%-80%) ו-22% (לפגיעה של 80%-100%). תקרות המענק תקרת המענק הכוללת לתקופת הזכאות (חודשיים) עומדת על 1.2 מיליון ₪ לעסקים עם מחזור של עד 100 מיליון ₪. לעסקים גדולים יותר, התקרה עולה באופן ליניארי עד למקסימום של 2.4 מיליון ₪ לעסקים עם מחזור של 300 עד 400 מיליון ₪. דגשים ונושאים מיוחדים מקדמות: החל מיום 5 במאי 2026, ניתן להגיש בקשה למקדמה של עד 80% מהפיצוי באתר רשות המיסים, בהתבסס על נתוני פיצויים קודמים. נזק ישיר: עסקים שספגו נזק ישיר המונע מהם חזרה לפעילות לפחות עד יוני 2026, עשויים להיות זכאים לפיצוי נוסף של עד 6 חודשי זכאות. עובדים בחל"ת: ניתן לקבל פיצוי רכיב שכר גם עבור עובדים שיצאו לחל"ת של עד 10 ימים במהלך חודש מרץ, אך לא עבור עובדים שהוצאו לחל"ת במהלך אפריל. מקרים חריגים: במידה וההוצאות הקבועות בפועל גבוהות מהתחשיב, ניתן להגדיל את מקדם הפיצוי עד פי 2. כמו כן, קיימת הגנה לעסקים עם מחזור מעל 300 אלף ₪ כך שמענקם לא יפחת מהמענק שהיו מקבלים אילו מחזורם היה נמוך מ-300 אלף ₪ משרדנו עומד לשירותכם במתן הסברים נוספים. מבזק מס זה נכתב על ידי סמי יונה רואה חשבון בנתניה

ביום 27 באפריל 2026, הכריע בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפסק דין רחב יריעה בעניינם של ברוך קוגן וחברת דנבר אחזקות וכימיקלים בע"מ נגד פקיד שומה אשקלון. פסק הדין עוסק בשתי מחלוקות מיסוייות מהותיות שהתגלעו סביב פעילותה של חברת דנבר אחזקות, חברה פרטית שהוקמה בשנת 2012. במוקד המחלוקת הראשונה עמדה דרישת המערערים להכיר בחברה כ"חברת בית" לפי סעיף 64 לפקודת מס הכנסה, סיווג שהיה מאפשר לייחס את הכנסותיה ישירות לבעלי מניותיה ובכך לפטור את הדיבידנד שחולק להם מחבות מס נוספת. המחלוקת השנייה, והמורכבת לא פחות, נגעה לקביעת המשיב כי לחברה צמחה בשנת 2015 הכנסה חייבת במס שמקורה במחילת חוב, טענה שנולדה בעקבות העברות נכסים ללא תמורה בין חברות אחיות בקבוצה. להלן תקציר פס"ד. רקע ברוך קוגן (שהחזיק ב-78% מהמניות) ויבגניה בלן (שהחזיקה ב-22% מהמניות). השניים ניהלו את פעילותם באמצעות מספר ישויות משפטיות: דנבר אחזקות וכימיקלים בע"מ (דנבר אחזקות): החברה המערערת, שהוקמה ב-2012 וביקשה להיחשב כ"חברת בית". דנבר (צבעים) אחזקות בע"מ (דנבר צבעים): חברה אחות, שהייתה הבעלים המקורי של המקרקעין. דנבר צבעים וציפויים בע"מ (דנבר ציפויים): חברה קשורה שהפעילה מפעל לייצור צבעים. הרקע לנכס והעברתו במשך שנים, "דנבר צבעים" החזיקה בשני נכסי נדל"ן: בניין באופקים (שנשרף בשנת 2009) ומגרש באזור התעשייה הדרומי באשקלון. בפברואר 2014, נחתם הסכם בין שתי החברות האחיות ("דנבר צבעים" המעבירה ו"דנבר אחזקות" המקבלת), לפיו המגרש באשקלון עובר לבעלות "דנבר אחזקות" ללא תמורה. העברה זו נעשתה תחת הכותרת של סעיף 104ב(ו) לפקודה, המאפשר העברת נכסים בין חברות אחיות ללא חבות מס מיידית, מתוך הבנה שהבעלות הכלכלית נותרת בידי אותם אנשים (קוגן ובלן). אולם, בפועל, התנאים הנוקשים של הסעיף הופרו: המגרש נמכר לצד ג' תוך פחות משנתיים, והבעלות ב"דנבר צבעים" (החברה המעבירה) נמכרה כולה לקבוצת רוכשים חיצונית (חג'ג' יוסף ואח') כארבעה חודשים בלבד לאחר העברת המגרש. עסקת המכירה והדיווח השנוי במחלוקת ביוני 2014 מכרו קוגן ובלן את מניותיהם ב"דנבר צבעים", אך המגרש נותר ב"דנבר אחזקות". באפריל 2015, מכרה "דנבר אחזקות" את המגרש לחברת "יוחנן סולומון בע"מ" תמורת 7,000,000 ש"ח. על המגרש עמדו באותה עת שני מבנים שהוקמו על ידי קבלן ("אדרי חי"). החברה דיווחה על רווח (שבח) של כ-1.9 מיליון ש"ח. בדוחותיה לשנת 2015, ביקשה החברה להגדיר את עצמה כ"חברת בית", כך שהשבח לא ימוסה במס חברות (25% באותה עת), אלא ייוחס ישירות לקוגן ובלן במישור האישי. הדבר היה חוסך את "הכפל במס" שנוצר בעת חלוקת דיבידנד מהחברה לבעליה. עמדת פקיד השומה אשקלון פקיד השומה פסל את הדיווח משלוש סיבות עיקריות שפורטו בצווי השומה: פסילת חברת הבית: המשיב טען כי החברה מעולם לא השכירה את המבנים. המגרש נמכר כשעליו שלד מבנה בלבד, ולכן לא התקיים התנאי של "החזקת בניינים" כעיסוק מרכזי. יצירת הכנסה ממחילת חוב: פקיד השומה זיהה כי המגרש הועבר ללא תמורה, אך החברה המקבלת ("דנבר אחזקות") רשמה לעצמה "עלות רכישה" לצורכי מס. הוא טען כי מאחר שהחברה לא שילמה עבור הנכס, ופקודות היומן בספריה איפסו את ההתחייבות כלפי החברה האחות מבלי ששולם כסף, יש לראות בכך מחילת חוב בסך 1,860,000 ש"ח (שווי המגרש בעת ההעברה). דיבידנד וקנסות: כפועל יוצא, פקיד השומה קבע כי הכספים שמשכו בעלי המניות מהחברה הם דיבידנד החייב במס של 30% (כבעלי מניות מהותיים) בתוספת מס יסף, והטיל קנס גירעון על מה שהגדיר כהתרשלות בדיווח. הכרעת בית המשפט (השופטת י' ייטב) בית המשפט קיבל את עמדת המדינה בעניין סיווג החברה, אך מתח ביקורת על הניסיון למסות "מחילת חוב". השופטת קבעה כי פקיד השומה הציג את האירוע בצורה "עקומה": במקום לנסות למסות את ההעברה כדיבידנד בעין בשנת 2014 (שנת ההעברה), הוא ניסה להמציא "חוב" בשנת 2015 כדי להתגבר על בעיות התיישנות או קשיים פרוצדורליים. בסופו של יום, פסק הדין נותר כנציב תמרור אזהרה: כוונות להשכיר אינן מספיקות לצורכי מס, אך מנגד – רשות המיסים אינה יכולה להמציא קונסטרוקציות משפטיות של חובות פיקטיביים רק כדי לגבות מס נוסף. קישור לפסק הדין המלא מבזק זה נכתב על ידי סמי יונה רואה חשבון, רואה חשבון בנתניה המתמחה במיסוי.

רשות המיסים הודיעה על מתן ארכה כללית להגשת הדוחות השנתיים עבור שנת המס 2025. להלן המועדים המעודכנים שחובה להכיר: 🗓️ לוח הזמנים החדש: עד ליום 31.5.2026 – יחידים המגישים דו"ח שאינו מקוון. עד ליום 30.6.2026 – יחידים החייבים בהגשת דו"ח מקוון. עד ליום 31.7.2026 – חברות, מלכ"רים ובעלי שליטה. חשוב לזכור: נישומים המיוצגים על-ידי רואה חשבון או יועץ מס ימשיכו ליהנות מארכות בהתאם להסדרים הפרטניים מול הרשות. 🔗 לפרטים נוספים והודעה המלאה: https://www.gov.il/he/pages/pa230426-1

ביום 5.4.2026 ניתן פסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופטת אורית וינשטיין, המכריע לראשונה בסוגיית פרשנות "החלופה החשבונאית" לחישוב רווחים ראויים לחלוקה (רר"ל) לפי סעיף 94ב לפקודת מס הכנסה. המחלוקת התמקדה בשאלה האם חברה שמכרה מניות זכאית להטבת המס גם כאשר החברה הנמכרת היתה מצויה ביתרת עודפים שלילית (הפסד צבור), אך במהלך תקופת ההחזקה הפיקה רווחים שחויבו במס וצמצמו את אותו ההפסד. פקיד השומה טען כי מאחר שחשבונאית לא היו עודפים לחלוקה במאזן ערב המכירה, הרר"ל הוא אפס, אולם בית המשפט דחה עמדה זו וקיבל את הערעור במלואו. בפסק הדין נקבע כי יש לפרש את המונח "רווחים שנצטברו" כמתייחס לרווח הכלכלי והחשבונאי שהופק במהלך תקופת ההחזקה, ולא ליתרה הסופית המוצגת בשורת העודפים במאזן. השופטת וינשטיין הדגישה כי התכלית המרכזית של סעיף 94ב היא מניעת כפל מס, כך שרווחים שכבר חויבו במס חברות לא ימוסו פעם נוספת כמס רווח הון בעת המכירה. אי-הכרה ברווחים ששימשו לכיסוי הפסדים כרר"ל היתה יוצרת עיוות מס ומטילה מס יתר על רווחים שכבר "עברו בדלת המס" של חוקי המיסוי בישראל. מעבר לכך, בית המשפט הבהיר כי פרשנות פקיד השומה פוגעת בעיקרון האדישות המיסויית ומייצרת תמריץ פסול לחלוקת דיבידנדים מאולצת משיקולי מס בלבד. הודגש כי חוק החברות מאפשר חלוקת דיבידנדים גם במצבי הפסד צבור דרך "מבחן הרווח" הדו-שנתי, ולכן הקביעה כי החברה לא היתה יכולה לחלק את רווחיה אינה נכונה משפטית. פסיקה זו מהווה תקדים משמעותי שכן היא מעניקה לראשונה פרשנות תכליתית לחלופה החשבונאית של הרר"ל, תוך העדפת המהות הכלכלית ומניעת כפל מס על פני פרשנות טכנית וצרה של דוחותיה הכספיים של החברה. קישור לפסק הדין

בהמשך לרפורמות המקיפות בחלק ה2 לפקודה (תיקונים 242 ו-279), רשות המיסים מפרסמת חוזר מקצועי המרכז את סוגיית קיזוז ההפסדים ומבהיר את יישום המגבלות החדשות. רקע: הגמשת התנאים בשינויי מבנה כידוע, חלק ה2 לפקודת מס הכנסה מאפשר ביצוע שינויי מבנה בפטור ממס (דחיית מס), בכפוף לעמידה בתנאים מגבילים. במסגרת תיקון 242  ו תיקון 279  האחרון (כחלק מחוק ההסדרים 2025), בוצעה מהפכה בהוראות אלו: פישוט והאחדה:  נקבע הסדר אחיד ככל הניתן למגבלות החלות על שינויי מבנה שונים. הגמשת תנאים:  הוקלו המגבלות על הכנסת משקיעים ומימוש זכויות לאחר השינוי. מורכבות:  הורחבו האפשרויות לביצוע שינויי מבנה רב-שלביים ומורכבים. החידוש: חוזר מקצועי בנושא קיזוז הפסדים לצד ההקלות המבניות, הפקודה כוללת הוראות ספציפיות המגבילות את היכולת לקזז הפסדים (מועברים ושוטפים) לאחר שינוי המבנה, במטרה למנוע תכנוני מס בלתי נאותים. חטיבת המקצועית ברשות המיסים פרסמה כעת חוזר מפורט המציג את עמדתה הרשמית בנוגע לקיזוז הפסדים בכל אחד ממסלולי שינוי המבנה. עיקרי הדגשים בחוזר: יישום המגבלות:  פירוט המגבלות על קיזוז הפסדים במיזוגים, פיצולים והעברת נכסים. הוראות תחולה:  הבהרות לגבי אופן יישום ההוראות החדשות על שינויי מבנה שבוצעו בתקופות המעבר. התייחסות לתיקוני החקיקה האחרונים:  התאמת כללי קיזוז ההפסד למציאות החדשה שלאחר תיקון 279. המלצתנו:  לאור מורכבות ההוראות והשפעתן המכרעת על חבות המס העתידית של חברות לאחר שינוי מבנה, אנו ממליצים לבחון כל מקרה לגופו בהתאם להנחיות החדשות. למעבר וצפייה בחוזר המלא של רשות המיסים: יש לציין כי המבזק נכתב למטרות עדכון כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני.

ביום 5.3.2026 פרסמה רשות המיסים הודעה ראשונה בדבר מתן הקלות לציבור, על רקע המצב הביטחוני בעקבות מבצע "שאגת הארי" ובהמשך לפניות הלשכות המקצועיות. בהמשך לכך, ביום 23.3.2026 פורסמה הודעה נוספת הכוללת הרחבה של סל ההקלות, להלן רשימת ההקלות. הקלות בתחום מס הכנסה, מע"מ וניכויים מועדי הגשת הדיווחים והתשלומים התקופתיים למע"מ, ניכויים ומקדמות מס הכנסה לחודש פברואר 2026 (בדיווח חד-חודשי) ולחודשים ינואר–פברואר 2026 (בדיווח דו-חודשי) נדחו ליום 26.3.2026. בנוסף, נקבע כי לא יוטלו קנסות פיגור בתשלום או קנסות בגין איחור בהגשת דוחות שיוגשו עד ליום 20.4.2026, ואולם הפרשי הצמדה וריבית ימשיכו לחול עד למועד התשלום בפועל. במקרים חריגים ניתן להגיש בקשה פרטנית לוויתור על רכיבים אלו. עוד נקבע כי מועדי הגשת הדוחות השנתיים לשנת המס 2024 במסגרת הסדר האורכות למייצגים יידחו: לגבי חברות – עד ליום 31.5.2026, ולגבי יחידים – עד ליום 29.4.2026. הוגדל המועד להגשת הצהרות הון לשנות המס 2023–2024, כך שהצהרות שמועד הגשתן חל בין 1.2.2026 ל-29.6.2026 יוגשו עד ליום 30.6.2026. הוארך תוקפם של אישורי ניכוי מס במקור שפגו ביום 31.3.2026 עד ליום 31.5.2026, תוך אפשרות לפנייה פרטנית לנישומים שאינם נכללים בהארכה האוטומטית. החובה לדווח על פרישה באמצעות טופס 161 החדש תידחה בהתאם לדחיית מועדי הדיווח בניכויים. כמו כן, תוקפן של תעודות רישום לניהול מערכת חשבונות ממוחשבת שפגו בין 1.3.2026 ל-30.4.2026 יוארך עד ליום 31.5.2026. צעדים תפעוליים והקלות נוספות רשות המיסים ביצעה מהלך מרוכז לשחרור החזרי מס בגין דוחות לשנות המס 2022–2024, בתיקים ללא עיכוב, עד לסכום של 150,000 ₪ לשנה, בהיקף כולל של כ-200 מיליון ₪. בנוסף, הורחבו שעות פעילות מערכות שע"מ בימי חול בין השעות 7:30–22:00, וכן נפתחו המערכות במוצאי שבת בין השעות 20:00–23:00. הוקפאו הליכי אכיפה – לא יוטלו עיקולים חדשים ולא יינקטו הליכי הוצאה לפועל עד ליום 12.4.2026 (למעט מקרים חריגים באישור מיוחד). עם זאת, אין מדובר במחיקת חובות, והפרשי הצמדה, ריבית וקנסות ימשיכו לחול בהתאם לדין. למייצגים המשרתים במילואים הוקצה ערוץ פנייה ייעודי בנוסף לערוצים הרגילים. קישור להודעה מיום 5.3.26 - https://did.li/eYbsl להלן קישור להודעה מיום 23.3.26 - הקלות במיסוי מקרקעין ביום 26.3.2026 פורסמה הודעה משלימה מטעם רשות המיסים הכוללת הקלות ייעודיות בתחום מיסוי מקרקעין. נקבעה הארכה אוטומטית למועד הגשת השגות, כך שהשגות שמועדן החוקי חל בין 28.2.2026 ל-14.4.2026 ניתן להגיש עד ליום 15.4.2026 ללא צורך בבקשה פרטנית. לעניין קנס בגין אי-הצהרה לפי סעיף 94א(א)(1), נקבע כי בעסקאות שמועד המכירה בהן החל מיום 1.1.2026, התקופה שבין 28.2.2026 ל-15.4.2026 לא תובא במניין הימים לצורך חישוב הקנס. לגבי מועדים פרוצדורליים נוספים, ניתן להגיש בקשות פרטניות להארכה בהתאם לסמכות המנהל. יש לציין כי אין בהקלות כדי לבטל חיובי ריבית, הצמדה או קנסות בגין איחור בתשלום. להלן קישור להודעה מיום 23.3.26 - הארכת מועד למכירת דירת מגורים – משפרי דיור ביום 26.3.2026 פורסם תיקון לחוק המאריך את התקופה למכירת דירת מגורים יחידה בידי משפרי דיור. בהתאם לתיקון, אם התקופה למכירת הדירה הישנה (כולה או חלקה) חלה בין 28.2.2026 ל-31.5.2026, יידחה המועד האחרון למכירה עד ליום 31.8.2026 או ב-3 חודשים מהמועד המקורי – לפי המאוחר מביניהם. הארכה זו מאפשרת המשך זכאות להטבות המס הרלוונטיות (מס רכישה/פטור ממס שבח), בכפוף לעמידה ביתר תנאי החוק. בהקשר זה צפויה להתפרסם הוראת ביצוע. להלן קישור לתיקון -

ביום 12.3.2026 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר דן במחלוקות מס מורכבות של שתי חברות בבעלות האחים זינו, העוסקות במכירת מניות, הפסדי הון וזקיפת ריבית רעיונית. המחלוקות נגעו לשלוש סוגיות מרכזיות: סיווג התמורה בעסקת מכירת מניות חברת אדי מערכות, קיזוז הפסד הון בעקבות מחילת חוב לחברה זרה והחלת סעיף 3(י) לפקודת מס הכנסה ביחס להלוואות. עסקת מגירת מניות ביחס לעסקת מכירת המניות, המערערות דיווחו על תמורה בסך 42.5 מיליון ₪ בלבד עבור 25% מהמניות, וטענו כי סכום נוסף של 32.5 מיליון ₪ שקיבלו הינו הלוואה שנפרעה באמצעות חלוקת דיבידנד ממניות בכורה. בית המשפט קבע כי אין לראות בעסקה זו כסדרה של עסקאות נפרדות, אלא כמערכת הסכמית אחת כוללת, הכוללת מכירת מניות, הלוואות הדדיות, הקצאת מניות בכורה וחלוקת דיבידנד, שבסופה הועברה למערערות תמורה כוללת של 75 מיליון ₪ עבור 50% מהמניות. נקבע כי מנגנון ההלוואות ומניות הבכורה אינו משקף הלוואה או דיבידנד אמיתי, אלא מהווה חלק בלתי נפרד מתמורה למכירת המניות. בית המשפט דחה את הטענה כי מדובר בדיבידנד שהועבר מרווחי החברה לצורך חלוקה זמנית בלבד, וציין כי גם אילו התקבלה נקודת המבט הפורמלית של המערערות, מדובר במבנה של עסקה מלאכותית, שמטרתה הפחתת מס בלתי נאותה, ולכן יש למסות את כל התמורה שהתקבלה. הכרה בהפסד הון באשר להכרה בהפסד הון בגין מחילת חוב לחברה זרה, המערערות טענו כי החוב שהחזקו הפך לחוב אבוד וכי יש לקזזו מרווחי ההון שנוצרו להן בעסקת מכירת המניות. בית המשפט קבע כי לא הוכח שהחוב הפך לחוב אבוד בפועל, כמו גם לא הוכח המועד שבו נוצר ההפסד. המערערות לא הציגו תשתית ראייתית מספקת, לרבות דוחות כספיים של החברה הזרה או מסמכים המעידים על חדלות פירעון או כשל כלכלי. בנוסף, צוין כי עיתוי מחילת החוב – בסמיכות למימוש רווחי ההון בעסקת אדי מערכות ולכניסת משקיע חדש לחברה הזרה – מעורר ספק באשר לאותנטיות ההפסד. בית המשפט הדגיש כי יחסים מיוחדים בין המערערות לבין החברה הזרה מחייבים רמת הוכחה גבוהה יותר, ולכן נדחתה הבקשה להכיר בהפסד ההון. ריבית רעיונית לעניין זקיפת ריבית רעיונית לפי סעיף 3(י), בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה ביחס להלוואות שניתנו לצדדים שלישיים וקבע כי אין ראיות המוכיחות קשיי גבייה או חדלות פירעון, וכי יש לזקוף בגינן ריבית רעיונית כהכנסה חייבת. מנגד, ביחס להלוואות שניתנו לחברת בת, נקבע כי הנפקת שטרי הון אכן התבצעה והעובדה שהונפקו בשלב רטרואקטיבי אינה פוסלת את האפשרות להחיל את החריג הקבוע בסעיף 3(י) לפקודה. בית המשפט ציין כי נציגי רשות המסים לא חולקים על העמדה לפיה שטרי הון יכולים להיות מונפקים בדיעבד כל עוד מדובר בסכומים שהתקבלו בפועל. פסק הדין מדגיש מספר עקרונות מרכזיים בתחום מיסוי חברות ונישומים בעלי השליטה. ראשית, יש לתת עדיפות למהות הכלכלית של העסקה על פני סיווג פורמלי או כותרות משפטיות. שנית, במצבים של עסקאות מורכבות הכוללות מניות, הלוואות ומנגנונים פיננסיים נוספים, יש לבחון את כל העסקה כיחידה אחת אינטגרטיבית. שלישית, במקרים של קיזוז הפסדי הון בחברות קשורות, הנטל להוכחת קיומו של החוב האבוד ומועד היווצרותו מוטל על הנישום ודורש ראיות תומכות משמעותיות, במיוחד כאשר קיימים יחסים מיוחדים בין הצדדים. רביעית, פסק הדין קובע כי ניתן להכיר בשטרי הון אף אם הנפקתו בוצעה בדיעבד, תוך שמירה על תנאי החריג הקבוע בסעיף 3(י). בסיכום, פסק הדין ממחיש את עמדת בתי המשפט ואת רשות המיסים לפיה יש לבחון את העסקה לפי מהותה הכלכלית ולנקוט בזהירות בבחינת הטענות להפסדים או לניכוי ריבית בחשבונות בעל השליטה. קישור לפסק הדין המלא

ביום 6.3.2026 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין גולד דלק (2012) בע"מ, אשר דחה ערעור על שומת ניכויים שהוצאה לה בגין השנים 2016–2019, בסכום כולל של כ-14.3 מיליון ש"ח (לרבות קנס אי-ניכוי). המחלוקת נסבה סביב אי-ניכוי מס במקור מתשלומים לשלושה נותני שירותים, כאשר לטענת החברה היו בידיה אישורי ניכוי מופחתים או פטור, והיא לא הייתה מודעת לשינויים בשיעורי הניכוי ואף הסתמכה על נתונים ממערכת ממוחשבת שלטענתה לא פעלה באופן תקין. בית המשפט קבע כי בהתאם להוראת ביצוע 2/2018 בנושא "אישורי ניכוי מס במקור ואישורים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים לשנת המס 2018" , חלה על המשלם חובה להתעדכן באופן מקוון בשיעור הניכוי טרם ביצוע תשלום או לכל הפחות אחת לחודש. לפיכך, אין בטענות בדבר תקלות טכניות או הסתמכות על אישורים ישנים כדי לפטור מאחריות. עוד נקבע כי החובה לניכוי מס במקור מוטלת באופן עצמאי על המשלם, ללא תלות בהתנהלות מקבל התשלום, וכי אין חובה על פקיד השומה לנקוט תחילה בהליכי שומה כלפי הספקים. בנוסף, נדחתה טענת כפל המס, תוך הבהרה כי במקרים מתאימים יושת קנס אי-ניכוי בלבד. לאור האמור, נקבע כי המשיב פעל כדין ובסבירות, והערעור נדחה. להלן קישור לפס הדין להלן קישור להוראת ביצוע 2/2018 בנושא "אישורי ניכוי מס במקור ואישורים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים לשנת המס 2018"