ביום 5.4.2026 ניתן פסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופטת אורית וינשטיין, המכריע לראשונה בסוגיית פרשנות "החלופה החשבונאית" לחישוב רווחים ראויים לחלוקה (רר"ל) לפי סעיף 94ב לפקודת מס הכנסה. המחלוקת התמקדה בשאלה האם חברה שמכרה מניות זכאית להטבת המס גם כאשר החברה הנמכרת היתה מצויה ביתרת עודפים שלילית (הפסד צבור), אך במהלך תקופת ההחזקה הפיקה רווחים שחויבו במס וצמצמו את אותו ההפסד. פקיד השומה טען כי מאחר שחשבונאית לא היו עודפים לחלוקה במאזן ערב המכירה, הרר"ל הוא אפס, אולם בית המשפט דחה עמדה זו וקיבל את הערעור במלואו. בפסק הדין נקבע כי יש לפרש את המונח "רווחים שנצטברו" כמתייחס לרווח הכלכלי והחשבונאי שהופק במהלך תקופת ההחזקה, ולא ליתרה הסופית המוצגת בשורת העודפים במאזן. השופטת וינשטיין הדגישה כי התכלית המרכזית של סעיף 94ב היא מניעת כפל מס, כך שרווחים שכבר חויבו במס חברות לא ימוסו פעם נוספת כמס רווח הון בעת המכירה. אי-הכרה ברווחים ששימשו לכיסוי הפסדים כרר"ל היתה יוצרת עיוות מס ומטילה מס יתר על רווחים שכבר "עברו בדלת המס" של חוקי המיסוי בישראל. מעבר לכך, בית המשפט הבהיר כי פרשנות פקיד השומה פוגעת בעיקרון האדישות המיסויית ומייצרת תמריץ פסול לחלוקת דיבידנדים מאולצת משיקולי מס בלבד. הודגש כי חוק החברות מאפשר חלוקת דיבידנדים גם במצבי הפסד צבור דרך "מבחן הרווח" הדו-שנתי, ולכן הקביעה כי החברה לא היתה יכולה לחלק את רווחיה אינה נכונה משפטית. פסיקה זו מהווה תקדים משמעותי שכן היא מעניקה לראשונה פרשנות תכליתית לחלופה החשבונאית של הרר"ל, תוך העדפת המהות הכלכלית ומניעת כפל מס על פני פרשנות טכנית וצרה של דוחותיה הכספיים של החברה. קישור לפסק הדין

בהמשך לרפורמות המקיפות בחלק ה2 לפקודה (תיקונים 242 ו-279), רשות המיסים מפרסמת חוזר מקצועי המרכז את סוגיית קיזוז ההפסדים ומבהיר את יישום המגבלות החדשות. רקע: הגמשת התנאים בשינויי מבנה כידוע, חלק ה2 לפקודת מס הכנסה מאפשר ביצוע שינויי מבנה בפטור ממס (דחיית מס), בכפוף לעמידה בתנאים מגבילים. במסגרת תיקון 242  ו תיקון 279  האחרון (כחלק מחוק ההסדרים 2025), בוצעה מהפכה בהוראות אלו: פישוט והאחדה:  נקבע הסדר אחיד ככל הניתן למגבלות החלות על שינויי מבנה שונים. הגמשת תנאים:  הוקלו המגבלות על הכנסת משקיעים ומימוש זכויות לאחר השינוי. מורכבות:  הורחבו האפשרויות לביצוע שינויי מבנה רב-שלביים ומורכבים. החידוש: חוזר מקצועי בנושא קיזוז הפסדים לצד ההקלות המבניות, הפקודה כוללת הוראות ספציפיות המגבילות את היכולת לקזז הפסדים (מועברים ושוטפים) לאחר שינוי המבנה, במטרה למנוע תכנוני מס בלתי נאותים. חטיבת המקצועית ברשות המיסים פרסמה כעת חוזר מפורט המציג את עמדתה הרשמית בנוגע לקיזוז הפסדים בכל אחד ממסלולי שינוי המבנה. עיקרי הדגשים בחוזר: יישום המגבלות:  פירוט המגבלות על קיזוז הפסדים במיזוגים, פיצולים והעברת נכסים. הוראות תחולה:  הבהרות לגבי אופן יישום ההוראות החדשות על שינויי מבנה שבוצעו בתקופות המעבר. התייחסות לתיקוני החקיקה האחרונים:  התאמת כללי קיזוז ההפסד למציאות החדשה שלאחר תיקון 279. המלצתנו:  לאור מורכבות ההוראות והשפעתן המכרעת על חבות המס העתידית של חברות לאחר שינוי מבנה, אנו ממליצים לבחון כל מקרה לגופו בהתאם להנחיות החדשות. למעבר וצפייה בחוזר המלא של רשות המיסים: יש לציין כי המבזק נכתב למטרות עדכון כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני.

ביום 5.3.2026 פרסמה רשות המיסים הודעה ראשונה בדבר מתן הקלות לציבור, על רקע המצב הביטחוני בעקבות מבצע "שאגת הארי" ובהמשך לפניות הלשכות המקצועיות. בהמשך לכך, ביום 23.3.2026 פורסמה הודעה נוספת הכוללת הרחבה של סל ההקלות, להלן רשימת ההקלות. הקלות בתחום מס הכנסה, מע"מ וניכויים מועדי הגשת הדיווחים והתשלומים התקופתיים למע"מ, ניכויים ומקדמות מס הכנסה לחודש פברואר 2026 (בדיווח חד-חודשי) ולחודשים ינואר–פברואר 2026 (בדיווח דו-חודשי) נדחו ליום 26.3.2026. בנוסף, נקבע כי לא יוטלו קנסות פיגור בתשלום או קנסות בגין איחור בהגשת דוחות שיוגשו עד ליום 20.4.2026, ואולם הפרשי הצמדה וריבית ימשיכו לחול עד למועד התשלום בפועל. במקרים חריגים ניתן להגיש בקשה פרטנית לוויתור על רכיבים אלו. עוד נקבע כי מועדי הגשת הדוחות השנתיים לשנת המס 2024 במסגרת הסדר האורכות למייצגים יידחו: לגבי חברות – עד ליום 31.5.2026, ולגבי יחידים – עד ליום 29.4.2026. הוגדל המועד להגשת הצהרות הון לשנות המס 2023–2024, כך שהצהרות שמועד הגשתן חל בין 1.2.2026 ל-29.6.2026 יוגשו עד ליום 30.6.2026. הוארך תוקפם של אישורי ניכוי מס במקור שפגו ביום 31.3.2026 עד ליום 31.5.2026, תוך אפשרות לפנייה פרטנית לנישומים שאינם נכללים בהארכה האוטומטית. החובה לדווח על פרישה באמצעות טופס 161 החדש תידחה בהתאם לדחיית מועדי הדיווח בניכויים. כמו כן, תוקפן של תעודות רישום לניהול מערכת חשבונות ממוחשבת שפגו בין 1.3.2026 ל-30.4.2026 יוארך עד ליום 31.5.2026. צעדים תפעוליים והקלות נוספות רשות המיסים ביצעה מהלך מרוכז לשחרור החזרי מס בגין דוחות לשנות המס 2022–2024, בתיקים ללא עיכוב, עד לסכום של 150,000 ₪ לשנה, בהיקף כולל של כ-200 מיליון ₪. בנוסף, הורחבו שעות פעילות מערכות שע"מ בימי חול בין השעות 7:30–22:00, וכן נפתחו המערכות במוצאי שבת בין השעות 20:00–23:00. הוקפאו הליכי אכיפה – לא יוטלו עיקולים חדשים ולא יינקטו הליכי הוצאה לפועל עד ליום 12.4.2026 (למעט מקרים חריגים באישור מיוחד). עם זאת, אין מדובר במחיקת חובות, והפרשי הצמדה, ריבית וקנסות ימשיכו לחול בהתאם לדין. למייצגים המשרתים במילואים הוקצה ערוץ פנייה ייעודי בנוסף לערוצים הרגילים. קישור להודעה מיום 5.3.26 - https://did.li/eYbsl להלן קישור להודעה מיום 23.3.26 - הקלות במיסוי מקרקעין ביום 26.3.2026 פורסמה הודעה משלימה מטעם רשות המיסים הכוללת הקלות ייעודיות בתחום מיסוי מקרקעין. נקבעה הארכה אוטומטית למועד הגשת השגות, כך שהשגות שמועדן החוקי חל בין 28.2.2026 ל-14.4.2026 ניתן להגיש עד ליום 15.4.2026 ללא צורך בבקשה פרטנית. לעניין קנס בגין אי-הצהרה לפי סעיף 94א(א)(1), נקבע כי בעסקאות שמועד המכירה בהן החל מיום 1.1.2026, התקופה שבין 28.2.2026 ל-15.4.2026 לא תובא במניין הימים לצורך חישוב הקנס. לגבי מועדים פרוצדורליים נוספים, ניתן להגיש בקשות פרטניות להארכה בהתאם לסמכות המנהל. יש לציין כי אין בהקלות כדי לבטל חיובי ריבית, הצמדה או קנסות בגין איחור בתשלום. להלן קישור להודעה מיום 23.3.26 - הארכת מועד למכירת דירת מגורים – משפרי דיור ביום 26.3.2026 פורסם תיקון לחוק המאריך את התקופה למכירת דירת מגורים יחידה בידי משפרי דיור. בהתאם לתיקון, אם התקופה למכירת הדירה הישנה (כולה או חלקה) חלה בין 28.2.2026 ל-31.5.2026, יידחה המועד האחרון למכירה עד ליום 31.8.2026 או ב-3 חודשים מהמועד המקורי – לפי המאוחר מביניהם. הארכה זו מאפשרת המשך זכאות להטבות המס הרלוונטיות (מס רכישה/פטור ממס שבח), בכפוף לעמידה ביתר תנאי החוק. בהקשר זה צפויה להתפרסם הוראת ביצוע. להלן קישור לתיקון -

ביום 12.3.2026 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר דן במחלוקות מס מורכבות של שתי חברות בבעלות האחים זינו, העוסקות במכירת מניות, הפסדי הון וזקיפת ריבית רעיונית. המחלוקות נגעו לשלוש סוגיות מרכזיות: סיווג התמורה בעסקת מכירת מניות חברת אדי מערכות, קיזוז הפסד הון בעקבות מחילת חוב לחברה זרה והחלת סעיף 3(י) לפקודת מס הכנסה ביחס להלוואות. עסקת מגירת מניות ביחס לעסקת מכירת המניות, המערערות דיווחו על תמורה בסך 42.5 מיליון ₪ בלבד עבור 25% מהמניות, וטענו כי סכום נוסף של 32.5 מיליון ₪ שקיבלו הינו הלוואה שנפרעה באמצעות חלוקת דיבידנד ממניות בכורה. בית המשפט קבע כי אין לראות בעסקה זו כסדרה של עסקאות נפרדות, אלא כמערכת הסכמית אחת כוללת, הכוללת מכירת מניות, הלוואות הדדיות, הקצאת מניות בכורה וחלוקת דיבידנד, שבסופה הועברה למערערות תמורה כוללת של 75 מיליון ₪ עבור 50% מהמניות. נקבע כי מנגנון ההלוואות ומניות הבכורה אינו משקף הלוואה או דיבידנד אמיתי, אלא מהווה חלק בלתי נפרד מתמורה למכירת המניות. בית המשפט דחה את הטענה כי מדובר בדיבידנד שהועבר מרווחי החברה לצורך חלוקה זמנית בלבד, וציין כי גם אילו התקבלה נקודת המבט הפורמלית של המערערות, מדובר במבנה של עסקה מלאכותית, שמטרתה הפחתת מס בלתי נאותה, ולכן יש למסות את כל התמורה שהתקבלה. הכרה בהפסד הון באשר להכרה בהפסד הון בגין מחילת חוב לחברה זרה, המערערות טענו כי החוב שהחזקו הפך לחוב אבוד וכי יש לקזזו מרווחי ההון שנוצרו להן בעסקת מכירת המניות. בית המשפט קבע כי לא הוכח שהחוב הפך לחוב אבוד בפועל, כמו גם לא הוכח המועד שבו נוצר ההפסד. המערערות לא הציגו תשתית ראייתית מספקת, לרבות דוחות כספיים של החברה הזרה או מסמכים המעידים על חדלות פירעון או כשל כלכלי. בנוסף, צוין כי עיתוי מחילת החוב – בסמיכות למימוש רווחי ההון בעסקת אדי מערכות ולכניסת משקיע חדש לחברה הזרה – מעורר ספק באשר לאותנטיות ההפסד. בית המשפט הדגיש כי יחסים מיוחדים בין המערערות לבין החברה הזרה מחייבים רמת הוכחה גבוהה יותר, ולכן נדחתה הבקשה להכיר בהפסד ההון. ריבית רעיונית לעניין זקיפת ריבית רעיונית לפי סעיף 3(י), בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה ביחס להלוואות שניתנו לצדדים שלישיים וקבע כי אין ראיות המוכיחות קשיי גבייה או חדלות פירעון, וכי יש לזקוף בגינן ריבית רעיונית כהכנסה חייבת. מנגד, ביחס להלוואות שניתנו לחברת בת, נקבע כי הנפקת שטרי הון אכן התבצעה והעובדה שהונפקו בשלב רטרואקטיבי אינה פוסלת את האפשרות להחיל את החריג הקבוע בסעיף 3(י) לפקודה. בית המשפט ציין כי נציגי רשות המסים לא חולקים על העמדה לפיה שטרי הון יכולים להיות מונפקים בדיעבד כל עוד מדובר בסכומים שהתקבלו בפועל. פסק הדין מדגיש מספר עקרונות מרכזיים בתחום מיסוי חברות ונישומים בעלי השליטה. ראשית, יש לתת עדיפות למהות הכלכלית של העסקה על פני סיווג פורמלי או כותרות משפטיות. שנית, במצבים של עסקאות מורכבות הכוללות מניות, הלוואות ומנגנונים פיננסיים נוספים, יש לבחון את כל העסקה כיחידה אחת אינטגרטיבית. שלישית, במקרים של קיזוז הפסדי הון בחברות קשורות, הנטל להוכחת קיומו של החוב האבוד ומועד היווצרותו מוטל על הנישום ודורש ראיות תומכות משמעותיות, במיוחד כאשר קיימים יחסים מיוחדים בין הצדדים. רביעית, פסק הדין קובע כי ניתן להכיר בשטרי הון אף אם הנפקתו בוצעה בדיעבד, תוך שמירה על תנאי החריג הקבוע בסעיף 3(י). בסיכום, פסק הדין ממחיש את עמדת בתי המשפט ואת רשות המיסים לפיה יש לבחון את העסקה לפי מהותה הכלכלית ולנקוט בזהירות בבחינת הטענות להפסדים או לניכוי ריבית בחשבונות בעל השליטה. קישור לפסק הדין המלא

ביום 6.3.2026 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין גולד דלק (2012) בע"מ, אשר דחה ערעור על שומת ניכויים שהוצאה לה בגין השנים 2016–2019, בסכום כולל של כ-14.3 מיליון ש"ח (לרבות קנס אי-ניכוי). המחלוקת נסבה סביב אי-ניכוי מס במקור מתשלומים לשלושה נותני שירותים, כאשר לטענת החברה היו בידיה אישורי ניכוי מופחתים או פטור, והיא לא הייתה מודעת לשינויים בשיעורי הניכוי ואף הסתמכה על נתונים ממערכת ממוחשבת שלטענתה לא פעלה באופן תקין. בית המשפט קבע כי בהתאם להוראת ביצוע 2/2018 בנושא "אישורי ניכוי מס במקור ואישורים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים לשנת המס 2018" , חלה על המשלם חובה להתעדכן באופן מקוון בשיעור הניכוי טרם ביצוע תשלום או לכל הפחות אחת לחודש. לפיכך, אין בטענות בדבר תקלות טכניות או הסתמכות על אישורים ישנים כדי לפטור מאחריות. עוד נקבע כי החובה לניכוי מס במקור מוטלת באופן עצמאי על המשלם, ללא תלות בהתנהלות מקבל התשלום, וכי אין חובה על פקיד השומה לנקוט תחילה בהליכי שומה כלפי הספקים. בנוסף, נדחתה טענת כפל המס, תוך הבהרה כי במקרים מתאימים יושת קנס אי-ניכוי בלבד. לאור האמור, נקבע כי המשיב פעל כדין ובסבירות, והערעור נדחה. להלן קישור לפס הדין להלן קישור להוראת ביצוע 2/2018 בנושא "אישורי ניכוי מס במקור ואישורים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים לשנת המס 2018"

בעקבות מבצע "שאגת הארי" והשלכותיו על המשק, ובהתאם להשבתת אזורים נרחבים ברחבי הארץ, גיבש הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מתווה תמיכה עבור אוכלוסיות שנפגעו ישירות מהלחימה, כולל עסקים קטנים שנגרמו להם נזקים פיזיים או תזרימיים. מטרת המתווה היא להעניק להם גשר תזרימי מיידי ולסייע בהמשך פעילותם התקינה, תוך שמירה על התפקוד הכולל של הכלכלה. עדכון בנושא מתווה סיוע הבנקים לאוכלוסיות שנפגעו ישירות מנזקי הלחימה כפי שנמסר, החל מה-28.2.2026 פורסם מתווה סיוע של הבנקים לאוכלוסיות שנפגעו ישירות ממבצע "שאגת הארי", במטרה להעניק הקלה תזרימית מיידית. המתווה מציג את תנאי המינימום לדחיית הלוואות, וכל בנק רשאי להרחיב את התנאים לטובת לקוחותיו ולבקשתם. האוכלוסיות וההטבות הכלולות במתווה: עסקים זעירים וקטנים שנפגעו פיזית או כספית עסקים העומדים בקריטריונים שנקבעו – דחייה של חודשיים להחזרי הלוואות בסכום מצטבר של עד 2 מיליון ₪, ללא חיוב בריבית ועמלות. עסקים שאינם עומדים בקריטריונים – דחייה של חודשיים להחזרי הלוואות בסכום מצטבר של עד 2 מיליון ₪ בריבית ההסכמית. בתי עסק בבעלות חיילי מילואים פטור של חודשיים מחיוב ריבית על מינוס בעו"ש עסקי (עד 30,000 ₪). ההטבה תינתן אוטומטית למשרתי מילואים שמזוהים על ידי הבנק או עדכנו את הבנק, והיו ביתרת חובה בחשבונם העסקי נכון ל-1.3.2026. משקי בית שנפגעו או פונו דחייה של תשלומי משכנתאות ללא הגבלת סכום למשך שלושה חודשים, ללא חיוב בריבית ועמלות. דחייה של החזרי הלוואות צרכניות בסך מצטבר של עד 100,000 ₪ לשלושה חודשים, ללא חיוב בריבית ועמלות. לפרסום המלא - ראו לינק להלן: https://did.li/BTrDN לנוסח אישור רו"ח המוסכם למתווה בנק ישראל שפורסם ע"י לשכת רו"ח - https://did.li/fgmUY הקלות בבנקים השונים: בנק הפועלים  – סיוע הכולל הלוואות ללא ריבית למפונים בהיקף מוגדר, דחיית הלוואות פרטיות ועסקיות בהתאם לקריטריונים, ומסלול תמיכה ייעודי למשרתי מילואים. מזרחי טפחות  – מעניק מענה לנפגעי רכוש ותושבים שפונו מבתיהם, כולל דחיית תשלומי משכנתה עד חצי שנה בתנאים מקלים, דחיית הלוואות לעסקים קטנים והטבות למשרתי מילואים. לקריאת ההקלות המלאות - https://did.li/CTrDN בנק לאומי  – מתמקד בתמיכה במשרתי מילואים וחיילי סדיר, כולל הקפאת תשלומי משכנתה לשלושה חודשים, והקלות לעסקים עם ירידה בהכנסות וללקוחות שנפגעו או פונו מבתיהם. לקריאת ההקלות המלאות - https://did.li/rrOx5 גיבוש מתווה פיצוי ממשלתי לעסקים עקב נזק עקיף שר האוצר הודיע על הקמת צוות משותף עם בכירי נשיאות המגזר העסקי, במטרה לגבש מתווה פיצויים ייעודי למבצע "שאגת הארי". לפי הסיכום שהושג, הצוות המשותף יגבש מתווה פיצויים מותאם לנסיבות המבצע. המתווה צפוי להתבסס על מודל הפיצויים שיושם במבצע "עם כלביא" ביוני 2025, תוך התאמות להיקף הנזק ולאופי הפעילות הכלכלית שנפגעה. אנו עוקבים אחר ההתפתחויות והפרסומים, ונעדכן ברגע שייפתח מתווה פיצויים רשמי לעסקים. עם פרסום המתווה, משרדנו יעמוד לרשותכם לצורך ליווי, בדיקה ומיצוי זכויותיכם באופן מיטבי. בשלב זה, אנו ממליצים לשמור תיעוד ואסמכתאות לכל נזק או פגיעה הנגרמים עקב המצב, כולל: תיעוד מצולם של נזקים לרכוש, ציוד או מלאי תכתובות עם לקוחות וספקים ביטולי עסקאות והזמנות הוצאות חריגות כל מסמך רלוונטי נוסף שעשוי לתמוך בדרישת פיצוי עתידית יש לציין כי שמירה מסודרת של המסמכים הנ"ל תסייע משמעותית במידה ויידרש להגיש בקשה לפיצויים. משרדנו עומד לרשותכם לכל שאלה או התייעצות בנושא. אנו מחזקים את כוחות הביטחון ומאחלים לכם ולבני משפחותיכם ימים שקטים, רגועים ובטוחים.

נבקש לעדכנכם בדבר הודעת רשות המיסים בנוגע לעוסקים הרשומים במשותף במסגרת שותפות לא רשומה (עסקה משותפת), סוג תיק 48/52. בהתאם להודעת הרשות, תקופת ההארכה שניתנה לצורך הסדרת סיווג תיקים שסווגו באופן שגוי כאיחוד עוסקים במקום כשותפות – הסתיימה. משכך, נחסמה האפשרות להנפיק מספרי הקצאה בנפרד לעוסקים המדווחים במסגרת תיק שותפות (סוג תיק 48/52). כלומר, לא ניתן עוד לקבל מספרי הקצאה עבור כל אחת מהחברות המרכיבות את השותפות בנפרד. מספרי הקצאה יונפקו לשותפות בלבד, ולא לכל חברה בנפרד. חברות שאינן פועלות בפועל כשותפות נדרשות להסדיר בהקדם את רישומן – בין אם באמצעות רישום כאיחוד עוסקים (סוג תיק 61) ובין אם באמצעות רישום נפרד לכל חברה. יובהר כי קיימים מקרים בהם עוסקים הרשומים כסוג תיק 48/52 מתנהלים בפועל כאיחוד עוסקים (סוג תיק 61), ועל כן נדרש לבחון את אופן ההתנהלות בפועל אל מול הסיווג ברישום. איחוד עוסקים (סוג תיק 61): נדרשים קשרי החזקה של 50% ומעלה; כל חברה מנהלת את ספריה בנפרד; כל חברה מנפיקה חשבוניות מס על שמה. שותפות (סוג תיק 48/52): מספר שותפים הרשומים לצורכי מע"מ כעוסק אחד לצורך פעילות מסוימת; רק השותפות רשאית להנפיק חשבוניות מס; הנהלת הספרים מתבצעת ברמת השותפות; לא ניתן להנפיק חשבוניות על שם השותפים עצמם, אלא על שם השותפות בלבד.

במסגרת החוק להשגת יעדי התקציב 2025 נכללו מספר תיקונים, ובהם: הרחבת חובת הדיווח המפורט במע"מ; דיגיטציה של חשבוניות מס בעסקאות מול עוסקים באזור ובשטחי עזה ויריחו; קביעת הוראות בפקודת מס הכנסה, בחוק מיסוי מקרקעין ובחוק מע"מ לעניין הוצאות שאינן מותרות בניכוי; וכן שינוי מודל "חשבוניות ישראל". ביום 9.2.2026 פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה 3/2026, העוסק בעדכון תיקונים אלה ובהשלכותיהם, לרבות סוגיית ההוצאות שאינן מותרות בניכוי, הרחבת חובת הדיווח, שינוי מודל חשבוניות ישראל ודיגיטציה של ההתחשבנות מול גורמים ברש"פ. תשומת לב מיוחדת נדרשת לתיקון סעיף 32א לפקודת מס הכנסה. בהתאם לתיקון, תנאי להתרת הוצאה שחלה לגביה חובת ניכוי מס במקור הוא לא רק דיווח כנדרש, אלא גם העברת המס שנוכה לפקיד השומה. עם זאת, ניתן להתיר את ההוצאה אם הוכח כי: המס שולם בפועל על ידי מקבל ההכנסה; המס נוכה והועבר בהתאם לאישור פקיד שומה; או לא חלה חובת ניכוי במקור או שניתן פטור כדין. עוד הובהר כי שלילת ההוצאה לא תחול במלואה כאשר מדובר בהוצאה מעורבת שעיקרה פרטי (למשל נכס מגורים עם שימוש עסקי חלקי), והבחינה תיעשה לפי יחס השימושים. יש לציין כי הוראות אלה חלות לעניין יישום סעיף 32א בלבד, ואינן גורעות מבחינה שומתית של עצם ניכוי ההוצאה במסגרת ביקורת. להלן קישור לחוק להלן קישור לחוזר

ביום 31 בדצמבר 2024 פורסם ברשומות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה–2024  (להלן: "החוק"). החוק כולל רפורמה מקיפה בתחום מיסוי חברות ארנק, רווחים כלואים וחברות מעטים, וכן הוראת שעה ייחודית. במסגרת התיקון הורחבו ותוקנו הוראות סעיף 62א לפקודת מס הכנסה  (להלן: "הפקודה") בנושא מיסוי חברות ארנק; תוקנו הוראות סעיף 77 לפקודה  לעניין סמכות מנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחים; ונוספו סעיפים 81א–81ו לפקודה, המסדירים תוספת מס בגין רווחי חברת מעטים שלא חולקו ("רווחים כלואים"). בנוסף, נקבעה הוראת שעה שעניינה פירוק חברות מעטים והעברת נכסים לבעלי המניות הסופיים ללא פירוק. ביום 19 באוקטובר 2025 פרסמה רשות המסים בישראל את חוזר מס הכנסה מספר 7/2025 בנושא סעיפים 81א–81ו לפקודה, שעניינו תוספת מס על רווחי חברת מעטים שלא חולקו. ביום 8 בפברואר 2026 פורסם עדכון לחוזר, להלן עיקרי העדכון והשלכותיהם. 1. הבהרת מועדי תשלום המס – חלופות סעיף 81ב(ב)(2) ו-(3) החוזר המעודכן מבהיר את מועדי תשלום המס מקום בו בוחרת החברה באחת מחלופות התשלום הקבועות בסעיפים 81ב(ב)(2) או (3) לפקודה (ראו סעיף קטן 5.4 לחוזר המעודכן). 2. שינוי מועדי הדיווח – גמישות תפעולית לחברה המחלקת אחד השינויים המרכזיים בעדכון נוגע למועדי הדיווח ותשלום המס בגין בחירה בחלופות האמורות. בעוד שבנוסח המקורי נקבע כי הדיווח והתשלום יבוצעו עד ליום 30 באפריל של שנת המס העוקבת לשנת המס הנבדקת, נקבע כעת כי החברה המחלקת תדווח על בחירתה במוקדם מבין שני מועדים: מועד הגשת דוח המס לשנת המס הנבדקת; או תום שנת המס העוקבת לשנת המס הנבדקת. 3. ביטול ההתייחסות לדיבידנד ביתר / דיבידנד בעודף בעקבות שינוי מועדי הדיווח והתשלום בוטלה הוראת סעיף משנה 3.7 לחוזר המקורי, אשר עסקה בדיבידנד ביתר/בעודף. בהתאם לכך, נמחקה גם דוגמה מספר 3 מהחוזר, משהפכה לבלתי רלוונטית במתכונת הנוכחית. 4. שינוי סיווג מלאי קרקע בדוגמה מספר 5 לחוזר המקורי (דוגמה מספר 4 בנוסח המעודכן) עודכן סיווג מלאי הקרקע כך שאינו נחשב עוד "נכס מיוחד". זאת, מאחר שהחברה הנבחנת פועלת בתחום שמקור הכנסתו "הכנסות מבניין", כהגדרתן בסעיף 8א(ג) לפקודה. לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025)(מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה – 2024 לחץ בקישור להלן לחוזר מס הכנסה 7/2025 לחץ בקישור להלן לעדכון מס' 1 לחוזר מס הכנסה מס' 7/2025 לחץ בקישור להלן

ביום 6 באפריל 2025 התקיים וובינר בנושא מיסוי השקעות בפורטוגל. להלן קישור למצגת שהוצגה בוובינר.

דע את זכויותיך וחובותיך לשנת המס 2024 רשות המיסים פרסמה את המדריך המלא להגשת הדוח השנתי בידי יחידים - דע את זכויותיך וחובותיך 2024. להלן קישור למדריך הוראת ביצוע של רשות המיסים בנושא מס נוסף (מס יסף) ביום 25 בפברואר 2025 פרסמה רשות המיסים את הוראת ביצוע מס' 5/2025 בנושא "מס על הכנסות גבוהות על פי סעיף 121ב לפקודה (תיקון 276 לפקודת מס הכנסה)". להלן קישור להוראת הביצוע פורסמה החלטת מיסוי בנושא מיזוג סטטוטורי של חברה מעבירה עם ולתוך חברה קולטת שהיא "שלד בורסאי" ביום 3 במרץ 2025 פורסמה על ידי רשות המיסים החלטת מיסוי בה אושר לחברה עם פעילות עסקית להתמזג עם ולתוך שלד בורסאי במטרה לחסוך בהוצאות הנפקה ותשקיף, ולגייס מקורות מימון חדשים ומגוונים. להלן קישור להחלטת המיסוי

ככלל, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, ניתן לקזז הפסד הון שוטף מניירות ערך כנגד רווח הון, לרבות שבח. במידה ונותר הפסד לאחר קיזוז כאמור, ניתן לקזז הפסד הון גם כנגד הכנסות מדיבידנד או ריבית מאותו נייר ערך ממנו נבע ההפסד או מניירות ערך אחרים בתנאי ששיעור המס החל על הריבית או הדיבידנד אינו עולה על 25%. ע"מ 61183-01-22 בן דוד נ' מס הכנסה רקע עובדתי: המערער, אבי בן דוד, מחזיק במלוא מניותיה של חברת אביב ב.ד אחזקות בע"מ, שהיא חברה משפחתית. חברת האם מחזיקה בחברת הבת אביב פתרונות מתקדמים בתוכנה בע"מ. בשנת 2015, חברת הבת דיווחה על הפסד הון כתוצאה ממכירת מניות, והפסד זה נכלל בדוחות המס של המערער. באותה שנה, חברת האם חילקה למערער דיבידנד שמקורו ברווחים שנצברו טרם הפיכתה לחברה משפחתית. המערער קיזז את הפסד ההון מהכנסתו מהדיבידנד. רשות המסים דחתה את הקיזוז בטענה שהמערער הוא "בעל מניות מהותי", ולכן אינו רשאי לבצע את הקיזוז בהתאם להוראות הפקודה. הסוגיה שבמחלוקת: האם המערער, שהוא בעל מניות מהותי בחברה שחילקה את הדיבידנד, זכאי לקזז הפסד הון מניירות ערך כנגד הכנסתו מדיבידנד, לאור מגבלת שיעור המס החלה על הדיבידנד. טענות המערער: ראשית, לשון החוק מאפשרת את הקיזוז ואין מניעה לבצעו. שנית, שיעור המס החל על הדיבידנד והפסד ההון תואמים, ולכן יש להחיל את עקרון השקילות הכלכלית. שלישית, אין הצדקה תכליתית למנוע קיזוז זה, והכוונה הייתה לאפשר איזון הוגן בין רווחים להפסדים. טענות רשות המסים: ראשית, החוק מגביל את הקיזוז כאשר מדובר בבעל מניות מהותי, מתוך כוונה ברורה של המחוקק. שנית, המחוקק קבע מגבלת קיזוז במפורש, כדי למנוע ניצול לרעה של אפשרות הקיזוז. שלישית, עקרון השקילות המיסויית מחייב שמירה על שלמות המיסוי הדו-שלבי של חברות ובעלי מניותיהן. הכרעת בית המשפט: בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי: ראשית, לשון החוק ברורה ואינה מאפשרת קיזוז הפסד הון מול דיבידנד עבור בעלי מניות מהותיים. שנית, מטרת המחוקק הייתה למנוע תכנוני מס שיאפשרו לבעלי שליטה להקטין את חבות המס שלהם. שלישית, אין בסיס חוקי או תכליתי לקבל את פרשנות המערער. להלן קישור לפסק הדין