בשנים האחרונות משקיעים רבים מתעניינים לרכוש מטבעות/נכסים דיגיטליים בעקבות העלייה הגבוהה בשווי המטבעות.
מטבע דיגיטלי כדוגמת הקריפטו הינו מטבע מבוזר שנוצר באמצעים טכנולוגיים אשר אינו נשלט על ידי רשויות ממשלתיות או הבנקים ומועבר באינטרנט במישרין מאדם לאדם, הן לצורך תשלום עבור סחורות או שירותים והן לצורך השקעה.
לאור ההתעניינות מצד המשקיעים ועלייה בשווי המטבעות, ברשות המסים הוחלט להסדיר נושא זה בהליך חקיקה אשר יקבע את אופן המיסוי. בעוד שלפני כן המיסוי נקבע בעיקרו בהתאם להוראות החוק הקיימות ופרסומים של רשות המיסים בעניין זה.
א. שיעורי המס החלים על רווחים ממטבעות דיגיטליים
רווחים אצל יחיד שאינם עולים לכדי עסק – מס רווחי הון בשיעור 25%.
רווחים אצל יחיד העולים לכדי עסק – מס שולי בהתאם למדרגות המס הקבועים בסעיף 121.
רווחים אצל חברה – מס חברות (בשנת 2025 – 23%).
ב. דיווח למס הכנסה בעסקת מכירה או החלפה של מטבעות דיגיטליים
כל מכירה או החלפה של מטבע דיגיטלי במטבע אחר מהווה עסקה, החייבת בדיווח למס הכנסה באופן הבא:
הדיווח ייעשה על ידי מילוי טופס 1399 אותו יש להגיש תוך 30 יום למס הכנסה, ובו ינתן פירוט על תאריך הרכישה, תאריך המכירה, הרווח שנוצר וסך חבות המס לתשלום.
הוספת סך הרווחים וסך המס בשדות הרלוונטיים בהגשת הדוח השנתי אצל עצמאיים וחברות.
הוספת טופס 1399 כנספח לדוח השנתי.
ג. עמדת רשות המיסים
רשות המיסים פרסמה בחוזר 05/2018 (להלן: "החוזר") את עמדתה בנושא המטבעות הדיגיטליים ואת אופן המיסוי והדיווח החלים על רווחים ממטבעות אלו.
בהתאם לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה") הפרשי הצמדה הנובעים משינוי בשער המטבע שקיבל יחיד פטורים ממס בהתאם לסעיפים שונים בפקודה בכפוף לתנאים הקבועים בהם.
עם זאת, הפרשי הצמדה שנוצרו במטבע דיגיטלי המשמש כאמצעי סחר חליפין לא ינתן פטור בגינם משום שבפקודה אין הגדרה למונחים מטבע ומטבע חוץ.
הגדרת מונחים אלו לעניין פקודת מס הכנסה נגזרת מהדין הכללי כהגדרתם בחוק בנק ישראל אשר מגדיר "מטבע" - הינו השקל החדש המהווה הילך חוקי בישראל ו - "מטבע חוץ" - הינו שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל. משמע, כי ההגדרה מתייחסת רק ל"שטרי כסף ומעות", כלומר לדברים מוחשיים בלבד. ומטבע דיגיטלי אינו דבר מוחשי לכן לא יחשב למטבע לעניין הפקודה ולא ינתן פטור ממס על רווח שנוצר כתוצאה מהפרשי הצמדה.
עוד נקבע בחוזר כי מטבעות דיגיטליים נחשבים כנכס לעניין פקודת מס הכנסה משום שהגדרת נכס בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, כוללת בין היתר כל רכוש, בין אם מדובר בנכס מוחשי ובין אם מדובר בנכס לא מוחשי, מטבעות דיגיטליים מהווים רכושו של האדם לכן הם נחשבים כנכס, ועל כן יש למסות את הרווחים שנוצרו ממטבעות אלו במס רווח הון, וכן תינתן האפשרות לקזז הפסדי הון שנוצרו כנגד הרווחים.
לאור זאת אשר נושא המטבעות הדיגיטליים אינו מעוגן בפקודת מס הכנסה, מחזיקי מטבעות דיגיטליים רבים טענו כי מדובר במטבע ואשר רווחים ממנו הם רווחים כתוצאה מהפרשי שער הפטורים ממס אצל יחיד וזאת בהתאם לסעיף 9(13) לפקודה.
בעניין זה, ביום 19 במאי 2019 קבע בית המשפט המחוזי בפסק הדין בעניין קופל נ' פקיד שומה רחובות 11503-05-16 כי ביטקוין אינו נחשב למטבע, באשר לטענת פטור ממס בגין הפרשי שער כתוצאה ממכירת נכס דיגיטלי.
ד. תיקון פקודת מס הכנסה והוספת סעיפים המתייחסים למטבעות דיגיטליים
מאחר ומשקיעים רבים החלו להשקיע במטבעות הדיגיטליים ונוצרו להם רווחים גבוהים מההשקעה בהם, מבקר המדינה פרסם דו"ח אשר במסגרתו העביר ביקורת חריפה על רשות המיסים בכך שלא הסדירה את נושא המיסוי החלים על מטבעות דיגיטליים בחקיקה מסודרת ואינה ערוכה מספיק לנושא זה.
כתוצאה מכך, משרד האוצר פרסם ביום 10 בנובמבר 2024, תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (להלן: "התיקון") בקשר לנושא נכסים דיגיטליים (כגון: מטבע קריפטו, אסימון דיגיטלי או NFT).
התיקון מגדיר לראשונה מהו נכס דיגיטלי בפקודת מס הכנסה וכי על רווחים המופקים ממנו יחול מס רווחי הון בהתאם לסעיף 88 לפקודה.
העיגון בפקודה יקנה יותר ודאות לעוסקים בפעילות בנכסים דיגיטליים בכלל ומטבעות קריפטוגרפים בפרט, וכן יתן מענה לאי הוודאות הקיימת בקשר למהות הרווח, סיווג ההכנסה ומקום צמיחתה.
התיקון נועד להבהיר כי נכס דיגיטלי יסווג כנכס בפקודת מס הכנסה, ורווחים המופקים ממנו יחויבו במס רווחי הון (למעט מצבים בהם הפעילות בנכס הדיגיטלי תסווג ותמוסה כפעילות במישור הפירותי).
ההגדרות שנקבעו שמוצע לתקן הינן כדלקמן:
1. הגדרת נכס דיגיטלי - נכס המהווה ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי, והעושה שימוש בטכנולוגית רישום מבוזר, או בטכנולוגיה דומה לרישום או שמירת מידע שקבע השר בצו, ולמעט אחד מאלה:
הילך חוקי בישראל, כמשמעותו בסעיף 41 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010
מטבע חוץ
נייר ערך
נכס אחר, שקבע השר בצו
2. הגדרת טכנולוגיית רישום מבוזר - טכנולוגיה לרישום תנועות ברשת כרשומות במאגר מידע המשותף על פני כל צמתי רשת המסונכרנים ביניהם.
3. הגדרת מטבע חוץ - שטרי כסף או מעות או ייצוג דיגיטלי שלהם שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל, המונפקים על ידי גוף מדינתי שהוא בעל הסמכות המוניטרית על פי חוק באותה מדינה.
המשמעות היא כי גם מקום שבו נכס דיגיטלי שהוא הילך חוקי במדינת חוץ אך לא הונפק על ידי בעל הסמכות המוניטרית במדינה, הוא לא יהיה בגדר מטבע חוץ על פי הדין בישראל, ולפיכך לא יהיה זכאי לפטור ממס בגין הפרשי הצמדה החל על יחיד לפי סעיף 9(13) לפקודה.
קביעה זו עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט המחוזי כאמור לעיל, בעניין קופל נ' פקיד שומה רחובות ועם עמדת רשות המסים אשר לפיה ביטקוין אינו מטבע, באשר לטענת פטור ממס בגין הפרשי שער כתוצאה ממכירת נכס דיגיטלי.
4. קביעת כללי מקור למיסוי נכס דיגיטלי
בנוסף לכלל הקבוע בסעיף 89(ב)(1) לפקודה לפיו תושב ישראל חייב במס רווח הון שהופק בישראל או מחוץ לישראל, וכהשלמה לכלל הקבוע בסעיף 89(ב)(2) לפקודה לפיה תושב חוץ חייב במס על רווח הון שהופק בישראל, התיקון מציע להבהיר כי גם במקרים הבאים יראו רווח הון כמופק או נצמח בישראל ולפיכך יהיה חייב במס בישראל:
מוכר הנכס הדיגיטלי היה תושב ישראל במועד הרכישה;
הנכס הדיגיטלי משקף זכות, במישרין או בעקיפין, לרכוש שנמצא בישראל, ויהיה חייב במס רווח הון עבור חלק התמורה הנובע מהרכוש בישראל; במסגרת זאת יראו ברווח הון שיופק או יצמח ממכירת נכס דיגיטלי כמופק או נצמח בישראל, גם במקרה שהנכס הדיגיטלי משקף נכס מחוץ לישראל (להלן: "הנכס הזר"), אם הנכס הזר משקף נכס בישראל;
הנכס הדיגיטלי משקף במישרין או בעקיפין זכות בחבר בני אדם תושב ישראל
ה. פטור מדיווח שנתי בשל מכירת נכס דיגיטלי באמצעות גורם מפוקח
ביום 13 בינואר 2025 פרסם משרד האוצר טיוטת תקנות להערות הציבור, המסדירה את התנאים להענקת פטור מהגשת דו"ח שנתי בגין מכירה של נכסים דיגיטליים (כגון מטבעות קריפטוגרפים, אסימונים דיגיטליים, ו-NFT). מטרת התקנות היא להעניק הקלות רגולטוריות, וודאות ויציבות בנוגע לפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים אלה.
עיקרי התקנות:
יחיד שהייתה לו הכנסה ממכירת נכס דיגיטלי שבוצעה על ידי גוף מפוקח, שנוכה ממנה מלוא המס לפי הוראות פקודת מס הכנסה, לא יהיה חייב בהגשת דיווח שנתי רק בשל הכנסתו זו.
הפטור יחול כל עוד סכום כלל ההכנסה ממכירת נכסים דיגיטליים באותה שנת מס באמצעות גוף או גופים מפוקחים, לא עולה על תקרת הפטור שנקבעה בתקנות בסכום של 2.81 מיליון ש"ח (סכום זה אמור להתעדכן מדי שנה).
כל עוד שווי הנכסים הדיגיטליים שבבעלות היחיד באותה שנת מס לא עלה על 400 אלף ש"ח.
התקנות יחולו על דו"חות שיש להגיש לגבי שנת המס 2025, כלומר דו"חות שיוגשו בשנת 2026.
לסיכום: הסדרת המיסוי בעניין הנכסים הדיגיטליים הינו צעד מבורך. בקרוב צפויה חקיקה נוספת אשר תסדיר היבטים נוספים בנושא הנכסים הדיגיטליים.
Comments